דו"ח המבקר חושף: הפער בין עשירים לעניים מתחיל בלימודי השפה האנגלית

ציון נכשל: אנגלית רמה גבוהה לעשירים בלבד. התכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית הופסקה לפני הזמן, המחסור במורים לאנגלית נשאר גבוה והתוצאה: רמת האנגלית של תלמידים מיישובים מבוססים גבוהה במידה ניכרת מזו של תלמידים מיישובים חלשים. אלו ועוד כשלים רבים עולים מדו"ח שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה בנוגע להוראת האנגלית במערכת החינוך.

המשבר בלימודי האנגלית מלווה את מערכת החינוך הישראלית במשך שנים רבות – לא מדובר רק בציונים והישגים לא גבוהים במיוחד במבחנים ארציים ובינלאומיים אלא בעובדה הפשוטה שתלמידים ישראלים לא שולטים בשפה האנגלית, כמעט ואינם מסוגלים לנהל שיחה באנגלית.

דו"ח חדש של מבקר המדינה שופך אור על תכניות שהופסקו באמצע וכשלים מבניים, הראשון שבהם צריך לומר הוא שאין מספיק מורים טובים לאנגלית. מהדו"ח עולה כי בעיית המחסור הכמותי במורים עדיין קיימת ובכל שנה לקראת פתיחת שנת הלימודים חסרים במערכת החינוך מאות מורים לאנגלית. יתרה מזאת, גם מורים שמלמדים אנגלית לא הוכשרו לכך.

משרד החינוך קבע יעד לגיוס 1,000 מורים לאנגלית בכל שנה בשנות הלימודים התשע"ח - התש"ף, והוא עמד בו ואף גייס מספר גדול יותר של מורים חדשים, אך גם זה לא עזר. על פי הדו"ח, לקראת שנה"ל התשפ"ג (שהתחילה בספטמבר 2022) חסרו 711 מורים לאנגלית, מהם 375 מורים (יותר ממחציתם) במחוזות ת"א והמרכז. גם המחסור האיכותי במורים לאנגלית נותר גבוה, ועל פי הנתונים ביוני 2023 כ-26% מהמורים לאנגלית (כ-3,300 מורים) לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע.

גם ניסיון להצעיד את המערכת קדימה עם התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית כשל בשל הסיבה שהיא הופסקה באופן בלתי רשמי שנתיים לפני המועד, מבלי שהשיגה את כל יעדיה. כשנפתלי בנט היה שר החינוך, משרד החינוך החל להפעיל בספטמבר 2017 תוכנית רב-שנתית - "התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית" - שנועדה לחזק את האנגלית המדוברת בפי התלמידים, להגדיל את שיעור הנבחנים ברמות המוגברות של בחינות הבגרות ולשפר את איכות הוראת האנגלית. מבקר המדינה מצא כי התוכנית נועדה להימשך חמש שנים, אולם צומצמה מאוד במהלך שנת 2020 - תקופה שבה יואב גלנט היה שר חינוך והייתה קורונה. למעשה התכנית הופסקה באופן בלתי רשמי ולא הוכנה תוכנית תקציבית ליישומה השנתי והרב-שנתי.

בסופו של דבר כל אלה באים לידי ביטוי בהישגים. הביקורת העלתה פערים ניכרים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות. רמת האנגלית במבחני הבגרות של התלמידים מישובים אמידים גבוהה במידה ניכרת מרמת האנגלית של תלמידים משכבות ורשויות מקומיות חברתיות-כלכליות נמוכות. שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות ברמה הגבוהה ביותר - 5 יח"ל - היה 66% בקרב תלמידים מאשכולות חברתיים-כלכליים 7 - 10 לעומת 26% בקרב תלמידים מאשכולות 1 - 3; בדומה לכך, שיעור המצטיינים מקרב הנבחנים ב-5 יח"ל מאשכולות 7 - 10 היה 74% ואילו באשכולות 1 - 3 (וגם 4 - 6) הוא היה 64%. בנוסף, לפי נתוני בחינות המיון באנגלית של המועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בשנת 2022, רמת השליטה של בוגרי מערכת החינוך בשפה האנגלית נמוכה.

רובם של הנבחנים לא הגיעו לרמת "פטור" מלימודי השלמה באנגלית במוסדות אלה: רק כ-30% מהנבחנים בעלי בגרות באנגלית ברמה הגבוהה ביותר - 5 יח"ל - ו-4% מהנבחנים בעלי הבגרות באנגלית ברמה של 4 יח"ל הגיעו לרמת פטור.

ממשרד החינוך נמסר: "באשר לטענה על כך שההישגים בבחינות הבגרות מצביעה על פערים ניכרים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות ברמת האנגלית נמסר, כי קביעה זו תואמת את המחקרים שמעידים על קשר הדוק בין רמה סוציואקונומית ובין רכישת שפה – שפת אם ושפה נוספת, בכל העולם. גם ברכישת השפה בעולם גלובלי עדיין נותר הפער, כך שהליקוי אינו ייחודי רק למערכת החינוך הישראלית, אלא מדובר במצב נתון בעולם כולו. בתוך כך, משרד החינוך החל בתכנית התערבות עם מטרות ויעדים "תכנית לאומית" במטרה לצמצם את הפערים: בין פריפריה למרכז, לאפשר כניסה לאקדמיה (עידוד של בחינה ברמה של 4-5 יח"ל) וכן טיוב איכות ההוראה".