שבוע לפני סופה הרשמי של שנת הלימודים, נדמה שגם בשנת הלימודים הבאה תלמידי הצפון לא יקבלו את שעות הלימודים המגיעות להם, כך מעריכים תושבי האזור.
בתי הספר של ילדי המפונים ובתי הספר ביישובים שקרובים לאזור הפינוי סובלים ממחסור גדול בצוותי הוראה ובמבני לימוד. ביישובי גבול הצפון מבינים כי יעד החזרה ב-1 בספטמבר כבר לא רלבנטי. הרשויות מנסות לפתוח מוסדות חינוך בדרום האזור, אולם הערכה כי הם לא יהיו מוכנים בזמן.
מלבד הרשויות המפונות, הרי שגם ביישובים שלא פונו מופעלות מערכות חינוך באופן חלקי ובהתאם למגבלות. גם שם, המחסור בצוותי הוראה גורם לפערים לפדגוגיים גדולים והחשש הגדול הוא שמי שאיבדו את שנת הלימודים הנוכחית יפסידו גם את השנה הבאה.
"בית ספר של פעם"
בימי שגרה, תלמידי קיבוץ עמיר נוסעים מדי בוקר כדי ללמוד בבית הספר "לב העמק" בנאות מרדכי, אבל החשש מפני שיגורים מלבנון הביא לכך שההורים החליטו ללמוד בתוך הקיבוץ. כמו בעמיר, גם במרבית הקיבוצים בעמק החולה, הלימודים בבתי הספר היסודיים מתקיימים במתכונת בתי הספר הקיבוצים הקטנים של פעם.
בעמיר, תלמידי כיתות א'-ד' מתרכזים בשתי כיתות. בכל כיתה שתי שכבות גיל. ליאת שדמון, תושבת הקיבוץ ומורה בלב העמק מלמדת את כיתות א'-ב'. נעמה בן סימון, גם היא תושבת הקיבוץ, מלמדת בשגרה בבית הספר תל חי בקריית שמונה, ועכשיו מלמדת את הילדים הבוגרים יותר. יחד עם מורות-חיילות, הן מלמדות 50 תלמידים בקיבוץ.
"אנחנו שלוש מורות. בלי מנהלת. אין אב בית. המורה לאנגלית באה פעם בשבוע", אומרת בן סימון. "זה בית ספר בלי צלצולים. משרד החינוך לא הגיע לכאן. חזרנו לשנות ה-60 לתקופת המעברה". בגלל הנסיבות, שדמון מלמדת בבית הספר גם את הבן שלה, תלמיד כיתה א', שיושב צמוד לאמא בזמן השיעור. "זו אוזלת יד של המדינה", היא אומרת, "ברמה הלימודית אנחנו עובדים פרטנית. כשעובדים עם כיתה אחת, השנייה עושה דברים אחרים. ילדי כיתות א' בכלל לא מכירים משהו אחר".
"זאת בדידות. אין מעטפת. הפכנו להיות הרבה מעבר למורות, אנחנו הכל לילדים - ולהורים", מסבירה בן סימון.
גם גני הילדים בקיבוץ הועברו למבנים חדשים, מקלטים-עיליים, בקיבוץ. במשרד החינוך הודיעו להורים בצפון להירשם בבתי הספר שבהם הילדים למדו לפני המלחמה, ובחודש יולי יתאפשר להם להירשם במוסדות הלימוד שבהם הם לומדים כעת. הרשויות תודרכו לשמור להם מקום.
"האתגר הוא חוסר בכוח אדם"
המציאות מכתיבה כל העת שינויים והתאמות. כך, למשל, הוראות פיקוד העורף לא מאפשרות לתלמידים שמתגוררים בדרום עמק החולה לנסוע לבתי ספר צפוניים יותר. כך, בבית הספר "עמק החולה" בכפר בלום לומדים בשגרה 1,200 תלמידים וכיום מגיעים אליו רק 250 תלמידים. כל השאר התפזרו בחמישה מוקדים עיקריים שהוקמו באזור טבריה, ראש פינה ואיילת השחר, שם לומדים במשמרת צהריים. בחלק מבתי הספר הצטרפו גם תלמידים מבתי ספר אחרים באזור קריית שמונה ותלמידי בית הספר "הר וגיא". התלמידים לומדים כארבע שעות ביום ובחלק מהמקומות לומדים רק ארבעה ימים בשבוע.
"אנחנו בונים מתחמים ברביד, באיילת השחר ובכורזים, אבל הם לא יהיו מוכנים בזמן", אומרת ענת לוי, מנהלת החינוך בגליל העליון. "זה יהיה אתגר לעבוד בפיצול. לא יהיו משמרות שניות, אבל המשמרות הראשונת יעבדו בהתאם למורים שנצליח להשיג. השאלה היא איך ניתן ביטחון לילדים? חסרים מורים לאנגלית, יש פגיעה שלמה בחיים. החשש הוא שצוותי ההוראה לא יבואו ללמד כאן ויברחו. האתגר שלנו הוא חוסר בכוח אדם, במיכון ובעיקר בתזוזות. כל הזמן צריך למפות אנשים שזזים ולהגיד להם איפה הם ילמדו בשנה הבאה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו