"נופלים בין הכיסאות": סטודנטים שהתפנו ממעונות תל־חי - לא מקבלים פיצוי

סטודנטים שלומדים במכללה האקדמית תל־חי הסמוכה לקריית שמונה ומתגוררים במעונות, טוענים כי אף שנאלצו להתפנות כיתר תושבי קו העימות - הם לא זכאים למענקי אכלוס.

רבות דובר על קשיי הסטודנטים בזמן המלחמה, ובהם העובדה ששנת הלימודים לא החלה בזמן. רבים מהם גויסו למילואים או איבדו את פרנסתם, ורבים אחרים מהדרום ומהצפון נאלצו להתפנות מבתיהם. אחד מהמוסדות שנמצאים במוקד בתקופת המלחמה הוא המכללה האקדמית תל־חי, שנמצאת באצבע הגליל, בסמוך לקריית שמונה.

בשל האיום מחיזבאללה וירי הטילים, גם בימים אלו המוסד לא פותח את שעריו והלימודים מתקיימים בזום. חוזרים להורים בעיה גדולה עוד יותר נחתה על הסטודנטים שלומדים במוסד ומתגוררים במעונות. גם הם, כמו יתר תושבי קריית שמונה, נאלצו להתפנות מהמגורים שהיו להם לבית, אלא שחלקם גילו כי הם לא זכאים למענקי אכלוס מהמדינה - כלומר תשלום עבור מגורים.

תלם עוזיאל (24), סטודנט לפוליטיקה וממשל עם היסטוריית ארץ ישראל, גר כבר שנתיים במעונות תל־חי. לדבריו, "נאלצתי להתפנות, חזרתי להורים - אבל לא באמת אפשר ללמוד שם. הלימודים חזרו בזום, אבל אין לי שם מרחב למידה מספק. רבים מהסטודנטים לא העבירו את כתובת המגורים שלהם למעונות, כי לפי תקנות רשות האוכלוסין וההגירה לא ניתן לעדכן כתובת במעונות סטודנטים. אחרים שכן הצליחו להעביר עשו זאת באופן מקוון, אך אחרי תחילת המלחמה כבר אי אפשר.

"בפועל, המעונות הם הבית שלנו לכל דבר. זה פשוט לא הגיוני שלא מאפשרים לנו לקבל את הזכויות שלנו. זה מתסכל. אני מודע לכך שיש נושאים בוערים יותר, אך הסטודנטים של היום הם דור המחר, ואם לא נדאג להם עכשיו - לא נקצור את הפירות כשהכל ייגמר. יש תחושת אטימות מצד הגורמים האמונים על הנושא".

לדבריו, הסטודנטים נפגעים פעמיים: "מלכתחילה, במקרים רבים, אוכלוסיות שמגיעות לגור במעונות הן אוכלוסיות חלשות יותר. אלה אנשים שאין להם יכולת לשכור דירה במקום אחר, ולחלקם אין משפחה לחזור אליה, והם נאלצים לישון על ספות של חברים.

"יש לי חבר ללימודים שגויס למילואים, ולא היה לו זמן להתעסק בנושא. כשהוא סיים את שירות המילואים הוא גילה שהוא לא זכאי למענק, ונאלץ לישון במשך תקופה אצל חברים. היו על כך כמה דיונים בכנסת, אבל אף אחד לא נותן לנו תשובות ברורות. הגענו כדי לחזק את הפריפריה, ונותרנו לבד. הצפון גם ככה מתרסק. יש צעירים שכבר לא יחזרו לקריית שמונה - והם המנוע של העיר".

"תסתדרו לבד"

הסטודנטים הללו נמצאים במצב ביורוקרטי מורכב. חלקם לא חשבו שהעברת הכתובת תהיה קריטית כל כך, ולכן לא עשו זאת לפני המלחמה. כאמור, יש גם תקנות שאוסרות על כך. בכל מקרה, הסטודנטים, שחלקם אף גרים במעונות גם בזמן חופשת הקיץ, נותרו ללא פתרון. שרית וקסלר (26), סטודנטית לביו־טכנולוגיה בתל־חי: "למעונות אין כתובת כי המדינה מחשיבה את זה 'אירוח' ולא מגורי קבע. אנחנו חיים ומתגוררים בתוך קריית שמונה, אבל לעומת התושבים לא קיבלנו הודעת פינוי רשמית. אני גרה באותה הדירה כבר שנתיים וחצי, ושילמתי שכר דירה לאורך כל התקופה הזאת - גם בחודשים שלא התקיימו לימודים. כל הציוד והחיים שלי שם, ואני יכולה להוכיח שזה אכן היה מקום הקבע שלי.

"זה מצער אותי לראות שאף משרד ממשלתי לא דואג לנו. הם מסתכלים רק על החוק היבש, ואנחנו נופלים בין הכיסאות. זה נורא לגלות שלא מגיע לנו כלום. פשוט אומרים לי 'את לא שייכת, תסתדרי בכוחות עצמך'".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "ככלל, על פי חוק, יש להודיע על שינוי מען בתוך 30 יום מתאריך השינוי. רבים המתגוררים ביישובים שפונו לא עשו זאת תקופה ארוכה מסיבות לא מובנות, אף שניתן היה לבצע את השינוי באופן מקוון ובמהירות. לאחר פרוץ המלחמה התקבלו החלטות מקילות רבות בעניין שינוי המען. עם זאת, מאחר ששינוי כתובת המגורים מוביל להטבות משמעותיות, הוחלט כי בשלב זה יישלחו כלל המסמכים התומכים באופן לא מקוון - כך שניתן יהיה לבדוק באופן פרטני כל בקשה ובקשה".