כששואלים את עומר פרטר איך זה לחזור אל בית הספר לאחר 110 ימים במילואים, הוא עונה: "זה מרגש לגלות שהתלמידים דאגו לי. לפעמים אתה חושב שנשכחת ושהחיים המשיכו, והם נתנו לי הרגשה שהייתי חסר".
"גם אותנו שוחררו בלי להכריע" מחאת המילואימניקים ששוחררו // קרדיט - מטה בראשית
נמשכים שחרור חיילי המילואים, וכך גם החזרה לחיק המשפחות ולשגרת העבודה. עובדי ההוראה הם חלק בלתי נפרד מסביבתם של ילדים ובני נוער שזקוקים ללא מעט סיוע דווקא בתקופה הזו, לכן חזרתם של מורים ומחנכים מרגשת מאוד.
תקופה מאוד ארוכה ומורכבת
פרטר (38) הוא מחנך ורכז מגמת אקו־ים (שימוש אקולוגי במשאבי ים) בתיכון החברתי בחיפה. במילואים הוא משרת כלוחם בנח"ל.
"זו היתה תקופה מאוד ארוכה ומורכבת. מצד אחד זו זכות לתרום ולהיות חלק מההגנה על הבית, מצד שני זה לא היה קל, בעיקר המרחק מהבית, מאשתי אורק'ה (אורית) ומהילדים מעיין (8) ואביב (3.5)".
על הקשר עם התלמידים היה לו קשה לשמור. "הצלחנו לקיים מפגש בזום, אז גם סיפרתי להם מה אני עושה. מצאתי את עצמי בקשר יותר תכוף עם בוגרים, חבר'ה שלוחמים וגם עם כאלה שסיימו באוגוסט והיו לקראת גיוס וחששו ממנו".
פרטר הוא חלק משמעותי בצוות בית הספר. "יש לי קשר אישי עם כל אחד ואחד. מדובר במגמה מאוד מיוחדת - עושים קורס צלילה, שיט, חקלאות ימית, עבודת מחקר, ועוד".
בשיעור הראשון לאחר החזרה עומר לא לימד את החומר. "עשיתי להם שיעור על החוויות מהמילואים. אפשר לדבר על הדברים. המפגש עם התלמידים ממלא אותי, אני מתרגש לחזור לעשות משהו שיש בו יצירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו