המסגרות סגורות, האזרחים סופגים את ההפסדים

המתקפה הרצחנית של חמאס בעוטף עזה שיבשה את מערכת החינוך בכל הארץ. זה קרה בדיוק יום לפני שתלמידי ישראל היו צריכים לחזור למסגרות לאחר החופשה הארוכה שהחלה ביום כיפור. צהרונים, מעונות יום, גנים פרטיים ועוד מסגרות של חינוך פורמלי ובלתי פורמלי מצד אחד לא יכולים לפעול, ומצד שני - אם לא ייגבו כספים מההורים הם יקרסו כלכלית ולא יוכלו לפתוח את המסגרות גם אחרי סיום המלחמה.

מפעילי המסגרות לא תמיד יכולים להחזיר את התשלומים משום שהם צריכים לשלם עבור המבנים ומשכורות לעובדים. כעת הורים רבים לא יודעים האם, מתי וממי יקבלו החזר בגובה אלפי שקלים. אבל המדינה לא ממהרת להכניס את היד לכיס, ושוב האזרחים הם אלו שמשלמים את המחיר.

מעונות היום המפוקחים

עשרות אלפי פעוטות עד גיל 3 מתחנכים במעונות יום מפוקחים מסובסדים (על ידי המדינה) שמופעלים על ידי ארגונים כמו ויצו, נעמ"ת, התחלה חכמה, אמונה, ועוד. אלו ארגונים ללא מטרות רווח. המעונות והמטפלות שעושים עבודת קודש נמצאים במלכוד. מצד אחד, ההורים שילמו את תשלום אוקטובר, ותכף יחויבו על חודש נובמבר, אבל בפועל המסגרות כמעט לא פעלו. מנגד, הארגונים שמפעילים את מעונות היום צריכים לשלם כסף למטפלות, שממילא מרוויחות שכר זעום. בנוסף, הארגונים נאלצו לשלם שכירות והוצאות שוטפות.

מירה מינס, מנכ"לית ויצו העולמית: "ענף הגיל הרך בישראל עומד בפני קריסה. 20 אלף מטפלות במעונות היום המפוקחים לפעוטות בגילי לידה עד 3 לא יודעות אם יקבלו שכר בעוד כמה ימים. זה לא יעלה על הדעת. בעוד שלמורות, גננות וסייעות לגילי 6-3 מובטח תשלום שכר ללא קשר אם המוסד החינוכי היה פתוח או סגור, כשמדובר במטפלות אין מענה, וממשלת ישראל ושר האוצר לא לוקחים אחריות על האירוע. בלי מטפלות במעונות, 120 אלף פעוטות יישארו ללא מסגרות וכ־250 אלף הורים ייפגעו. פגיעה בעובדות מעונות היום משפיעה ישירות על תעסוקת העובדים ועל החזרת המשק לתפקוד. אני מצפה וקוראת לשר האוצר לפתור את המשבר מיידית".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בימים הקרובים יפרסמו משרדי האוצר, העבודה והחינוך את המדיניות בנוגע לתשלום שכר ההורים במעונות היום".

הגנים הפרטיים

גן פרטי (גילי לידה עד 3) הוא עסק פרטי לכל דבר, והמחירים עבורו נעים בין 3,000 שקל בפריפריה ל־5,000 שקל לחודש במרכז. בעלי הגנים, שמטרתם להרוויח כסף (לצד תשורה לחינוך אצל רבים מהם), וגם הורי הילדים הרשומים אצלם מוצאים את עצמם שוב כמו בקורונה. מצד אחד יש להם חשבונות לשלם כמו שכירות, שכר עובדים, ביטוחים, מצלמות וכו', ומצד שני המסגרות לא פעלו, ההורים נאלצו לשבת עם הילדים בבית, שילמו כסף ולא קיבלו תמורה או מסגרת. אלא שבעלי גנים רבים הודיעו כי הם לא מחזירים את הכספים להורים, ודאי לא את מלוא הסכום, כיוון שלטענתם הדבר יגרום להם לקרוס כלכלית. ההורים מצד אחד מפחדים לאבד את המקום בגן אם יתעמתו מול בעלי הגן, אבל מצד שני גם מתקשים לשלם עבור המסגרת בעוד שהם נשארים עם הילדים בבית ומפסידים ימי עבודה.

שחר מיכאל, אמא לפעוטה מרמת גן, מספרת: "מהשבוע השני של אוקטובר כמעט שלא היתה מסגרת, גם בגלל הנחיות פיקוד העורף. בימים שכן היתה מסגרת - היא פעלה עד 12:00 בלבד. בפועל שילמנו כסף ולא קיבלנו שירות, בעלת הגן הפרטי עשתה כל מה שהיא יכולה, אבל היא צריכה לדאוג לפרנסה שלה ושל העובדות, ולכן אני מצפה שהמדינה תפצה אותה. חייבים להתעורר, פוגעים בזוגות צעירים, השכבה שמניעה את הכלכלה". 

ממשרד האוצר נמסר: "כחלק ממתווה הפיצוי לעסקים יקבלו הגנים הפרטיים מענק המשכיות עסקית בהתאם לרמת הפגיעה בהם".

הצהרונים

מסגרות הצהרונים אמורות להמשיך את יום הלימודים לתלמידים בגני הילדים (6-3) ובבתי הספר היסודיים. הצהרונים מופעלים על ידי הרשויות המקומיות או על ידי מפעילים מטעמן. גם במקרה הזה ההורים שילמו על צהרונים לחודש אוקטובר אך התלמידים לא היו במסגרת. גם נובמבר התחיל, ועדיין לא ברור האם יחויבו ומי אמור לפצות אותם או להחזיר להם את הכסף.

למודי ניסיון, בעיריית אשקלון לא חייבו את ההורים על צהרונים, חוגים, הזנה או הסעות. בעיריית אשדוד ציינו כי "לא תתבצע גבייה על שירותים שלא סופקו". לעומת זאת, רשויות רבות במרכז כן חייבו את ההורים.

ההנחה היא כי כל הרשויות יחזירו להורים את הכסף עבור השירותים שלא סופקו, אבל בשלב זה אין מדיניות אחידה וברורה. ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד פועל יחד עם משרד האוצר לבנות מתווה שיאפשר למעונות להחזיר להורים את סכום הכסף ששילמו בגין הימים שבהם לא התקיימה פעילות במעונות בגלל המלחמה. המשרדים בונים מודל פיצוי למעונות שיהיה דומה למודל ההחזר שנקבע בתקופת הקורונה. חשוב לציין כי ההחלטה הסופית בנושא נמצאת בידי משרד האוצר. משרד החינוך נמצא בשיח שוטף עם משרד האוצר, ולאחר קבלת ההחלטות הן יתפרסמו".

מצוקת הסטודנטים

שנת הלימודים האקדמית נדחתה לדצמבר, אלא שהתאחדות הסטודנטים קיבלה פניות מסטודנטים כי יש מוסדות אקדמיים שכבר החלו להוריד תשלומים לסטודנטים. מדובר בתשלומים על שכר לימוד ומעונות, למרות שחלק מהסטודנטים בכלל נמצאים במילואים. יש להדגיש כי לא מדובר באוניברסיטאות המחקר, שם ציינו עם פתיחת הלחימה כי ועד ראשי האוניברסיטאות החליט שבכל האוניברסיטאות תידחה גביית פעימת שכר הלימוד של חודש נובמבר למועדים מאוחרים יותר, בהמשך השנה. בנוסף הוחלט כי לא ייגבה שכר דירה לאוקטובר מהסטודנטים שמתגוררים במעונות וגויסו לשירות מילואים. עם זאת, יש מכללות שכן גובות שכר לימוד ותשלום עבור מעונות.

יעלה רוזנצווייג (24), סטודנטית למדעי המחשב במכללת רופין, מספרת כי המכללה גובה מהסטודנטים תשלום עבור מעונות: "פתיחת שנת הלימודים נדחתה לדצמבר, מועד שאינו ודאי כלל. כרגע יותר ממחצית מהסטודנטים לא גרים במעונות משום שאין לימודים כסדרם. ועדיין, המינהלה מתעקשת וממשיכה לגבות מאיתנו תשלומים של אלפי שקלים. אנחנו מרגישים שזו אטימות וניצול אוכלוסיית הסטודנטים הכבולים להחלטות מוסד הלימודים, מרבית הסטודנטים לא עובדים בימים אלו ואין ביכולתם לממן את השכירות ושכר הלימוד יחדיו".

לדברי אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית: "אין שום הצדקה לכך שהציבור הסטודנטיאלי, שחלקו התייצב לשירות המילואים ונאבק בחזית וחלקו האחר מגלה אחריות ויוצא להתנדב באינספור פרויקטים ממשלתיים ואזרחיים כאחד, ימשיך לשלם את התשלומים הנ"ל. על משרדי האוצר והחינוך למצוא פתרונות ביחד עם המוסדות האקדמיים".

מרופין נמסר: "כרגע ישנה רק הטבה למילואימניקים בצו 8. מי שהתחייב על חדר במעונות - מוזמן לגור במתחם, ואכן יש שם לא מעט אנשים שעושים זאת".