הנסיעה הראשונה שלי ברכבת הקלה החדשה בתל אביב שימחה אותי מאוד והותירה אותי אופטימי מתמיד: התחנות יפות, הגישה נוחה מאוד, הרכבות מגיעות כל 6-5 דקות, והמיקומים של התחנות מתאימים בול למסלול בין מקום מגוריי לבית ספרי.
הנסיעה באוטובוסים בישראל היא משימה לא פשוטה בכלל: זמני ההגעה של הקווים, שאמורים להיות קבועים (פחות או יותר) ומעודכנים באפליקציית "מוביט", משתנים ללא הרף ואף מתבטלים ללא שום התרעה. אתה יכול למצוא את עצמך מחכה בתחנה לקו שאמור להגיע (לפי האפליקציה) בעוד 5 דקות, להמתין לו יותר משעה - ובסוף האוטובוס לא מגיע, או שהוא חולף על פניך ולא עוצר.
הקו האדום של הרכבת הקלה החל לפעול | צילום: משה בן שמחון
כעת, לראשונה בישראל, גם הרכבת הקלה בגוש דן, ה"דנקל", תהווה עבור התלמידים כלי תחבורה הלוך וחזור מבתי הספר והתיכונים, הסמוכים לתחנות שעל תוואי הרכבת.
נוסע מתמיד באוטובוסים
תלמידי ישראל משתמשים בתחבורה הציבורית זה שנים כדי להגיע למוסדות הלימוד. קווי האוטובוסים ברחבי הארץ ימשיכו כמובן להיות אמצעי התחבורה המרכזי להגעה לבתי הספר ולחזרה הביתה בסוף יום הלימודים, אולם עם השקתה של הרכבת הקלה בין בת ים לפתח תקווה, יש כאלה שייהנו לעשות את הדרך המרגשת כבר השבוע אפילו מתחת לאדמה (בחלק מהקו האדום).
בדיוק לפני שנה הייתי בפעם הראשונה בניו יורק, וכנוסע מתמיד בתחבורה ציבורית (לבית ספר, לאימוני נינג'ה ולחברים) התלהבתי בטירוף מהמהירות, הקלות והאמינות בנסיעה בסאבוויי בניו יורק. מאז, חלמתי על הרגע שזה סוף סוף יקרה בתל אביב ויהפוך את חיי לקלים הרבה יותר.
כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני פחות אוהב את הלימודים בבית ספר, אבל עכשיו ללא ספק אני מחכה בהתרגשות לנסיעות ברכבת הקלה בימים שאני מגיע מבית אבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו