כבר שנים שמשרד החינוך נמנע מלהכניס לבתי הספר נושאים שנויים במחלוקות. גורמי המקצוע, אלו שאחראים לתכנים, מתרחקים מזה כמו מאש.
הבריחה הזאת מורגשת גם בכיתות. שיחות עם מנהלים, מורים ואנשי מקצוע מעלות כי תלמידים כמעט שאינם עוסקים בנושא. מורים מעדיפים "לדלג" עליו מבלי להתעכב. הוא מוזכר לרוב בהקשר של רצח ראש הממשלה יצחק רבין, או למען למידה של מושגים תאורטיים כמו מחאה פוליטית או הסבר על מה זו קואליציית מיעוט.
"הסכמי אוסלו הם לא חלק מתוכניות הלימודים בהיסטוריה ובאזרחות ולכן בבתי הספר לא מלמדים עליהם כחלק מתוכנית מוסדרת בתוך תחומי הדעת", מסבירה לימור מרקנזון־סגל, מנהלת תיכון חדש בת"א. לדבריה, "צריך גם להבין שתוכניות הלימודים מתעדכנות מעט מאוד".
היא גורסת כי אחת הדרכים המרכזיות להכניס נושאים חשובים היא חיבור בין תוכנית הלימודים לאקטואליה ולאירועים משמעותיים: "אצלנו בבית הספר הנושא עולה במסגרת התוכנית החברתית, בהקשר של יום השנה לרצח רבין ולמה שקדם לרצח, או למשל השנה כשתלינו בכיתות את מפות ישראל שקיבלנו מעיריית תל אביב (מפות שבהן יש גם את הקו הירוק; נ.ד) והיה ברור שצריך להסביר לתלמידים על הסכמי אוסלו".
לדבריה, למורים בת"א־יפו אין חשש להעלות נושאים כאלו ואחרים כיוון שהם מקבלים גיבוי: "מחנכי כיתות הם לא פקידי הוראה, אלה אנשי חינוך ויש להם תפיסות עולם ועמדות והם מחנכים לחשיבה ביקורתית. עם זאת, בכנס שהשתתפתי בו עלה שבהרבה אזורים בארץ יש מורים שחוששים לדבר בכיתה, חוששים מתגובות של הורים וחוששים מפיטורים על רקע עיסוק בנושאים שבמחלוקת".
קצת היסטוריה
הסכמי אוסלו, שהראשון שבהם נחתם בספטמבר 1993, הם סדרת הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית ונועדו להביא לפתרון קבע של הסוגיות בסכסוך הישראלי־פלשתיני. מהצד הישראלי היו ראש הממשלה יצחק רבין ושמעון פרס ומנגד יאסר ערפאת. בציבור בישראל היתה סביב ההסכמים מחלוקת חריפה - אל מול תמיכת מחנה השמאל, היתה התנגדות חריפה במחנה הימין בכלל והציבור הדתי־לאומי בפרט בעקבות מאות הישראלים שנרצחו בפיגועים לאחר ההסכמים.
"רבין נרצח בשת"פ של נתניהו ובן גביר": מיכאלי באמירה שנויה במחלוקת בכנס "ישראל היום" | צפו // קרדיט: גו לייב
בסקר שנתוניו פורסמו באחרונה ב"ישראל היום" טענו בתנועת "הביטחוניסטים" כי בני הנוער סובלים מפערי ידע בלתי סבירים על הסכסוך הישראלי־פלשתיני. 20% מהמשיבים בסקר ציינו כי הם לא מכירים את המושג "הסכמי אוסלו". מתוך אלה שהכירו רק 31% ידעו מהי מטרת ההסכמים, וכל השאר לא ידעו להסביר את המושג, או שדיברו עליו במושגים שגויים.
"בכלל לא עוסקים בהסכמי אוסלו במערכת החינוך. אין אף מקצוע שמלמד על זה. זה לא נכנס בהיסטוריה וגם לא באזרחות, שם עוסקים במושגים ולא באירועים", אומר שחר רגב, מחנך ומורה לאזרחות בתיכון רמות ים. לדבריו, "לא תמצא את זה בסילבוס. אולי חלק מהמורים נוגעים בזה לקראת יום הזיכרון לרצח רבין. זה כן יכול להופיע אם מורה ילמד לעומק על השסע היהודי־ערבי. גם אז מורים הולכים בין הטיפות. ויש קשר ישיר בינו לבין הסכמי אוסלו.
"מדובר באירוע קריטי שצריך לעסוק בו. אני חושב שהיום, לנוכח הפיגועים ותגובות הנקם של יהודים בערבים, התלמידים מאוד יתעניינו בנושא הזה".
מקום לדון
שרה אליאש, אשת חינוך וממקימי מערכת החינוך בשומרון, אומרת: "אני חושבת שיש מקום לדון בהסכמי אוסלו במערכת החינוך. חשוב להסביר שזה היה משהו מאוד שנוי במחלוקת ולספר על האירוע. הסכמי אוסלו קריטיים להבנה של מה שקורה כאן, גם ביחסים עם הפלשתינים וגם כאחד מקווי השבר שמשפיעים על החברה עד היום".
כשנחתמו הסכמי אוסלו היא היתה מנהלת אולפנה בקדומים. מפלגת מרצ החזיקה באותה תקופה בתיק החינוך. "אני זוכרת את הלך הרוח בזמנו", היא אומרת, "את המסרים שהגיעו מתוך משרד החינוך. בחוויה שלי היתה אינדוקטרינציה כאילו השלום מגיע, בלי שום הסתייגות. הייתי בהלם מהחומרים. כאילו אנחנו, הציבור שנגד, לא קיים בכלל ולא חלק ממערכת החינוך".
לדברי ד"ר חנן יצחקי, ראש התוכנית לזיכרון וחינוך במכללת אפרתה, "הסכמי אוסלו קרעו את החברה הישראלית. רצח רבין הביא לידי ביטוי שיא של מתח וקיטוב במדינה כשהממשלה דאז נהנתה מרוב דחוק בכנסת בשל מורכבות הנושא ורגישותו.
"מטבע הדברים, מערכת החינוך, האמונה על חינוך כלל ילדי ישראל, חוששת מכניסה לנושא כה טעון, ועל כן בלימודי החובה נוגעים רק מעט בנושא. עד היום קיימת מחלוקת עזה על ההסכמים, על הדרך שבה נעשו ואושרו ועל התועלת שיש בהם. המורים הם סוכני הזיכרון המרכזיים של החברה, וסביר מאוד שבתיכון של קיבוצי השומר הצעיר ובישיבה בקריית ארבע למידה על הסכמי אוסלו תיראה אחרת לגמרי. הבעיה היא שהדור הצעיר, שנולד לתוך המציאות הקיימת, יודע מעט מאוד עליה וחבל".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הסכמי אוסלו מוזכרים מספר פעמים בחומר הלימוד באזרחות בהקשרים שונים ובהם רצח רבין, כדוגמה למחאה פוליטית, והסכסוך הישראלי־ערבי - מתוך האירועים שהשפיעו על היחסים בין יהודים וערבים ועל הדינמיקה ההיסטורית. התלמידים מקבלים את המידע בפרספקטיבה רחבה ובהקשרים רבים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו