הילדים משלמים את המחיר: הפתרונות ה"יצירתיים" למחסור בכיתות לימוד

כ־7,000 כיתות לימוד חסרות במערכת החינוך. תלמידים שלומדים בקרוואנים, בחניונים ובמקלטים הם כבר מזמן לא מראות חריגים. הרשויות לא ממהרות לבנות בתי ספר, ובמקום תהליך שלוקח שנים הן מסתפקות באלתורים.

נתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" העלו כי בשנת התקציב 2023 הוגדר במערכת החינוך מחסור של יותר מ־7,000 כיתות לימוד. במשרד החינוך מציינים כי עד כה תוקצבה בניית כ־3,000 כיתות, כך שהמחסור הצטמצם לכ־4,000. אלא שמתוך 3,000 הכיתות שנמצא להן תקציב - לא ברור כמה באמת החלו להיבנות או הסתיימה בנייתן בפועל. גם במשרד החינוך לא יודעים, מכיוון שמי שבונה את הכיתות הן הרשויות המקומיות, ומשרד החינוך רק מתקצב אותן.

צילום: גדעון מרקוביץ'

נתונים של משרד החינוך שהגיעו לידי עמותת "הצלחה" מראים באילו ערים חסרות הכי הרבה כיתות לימוד: כך, למשל, בראש הרשימה נמצאת העיר בית שמש, עם מחסור של 428 כיתות (בעיר לומדים כ־32 אלף תלמידים), אחריה תל אביב־יפו עם 355 כיתות חסרות (בעיר לומדים כ־62 אלף תלמידים). יש לציין כי במשרד החינוך מסרו נתונים חלקיים, וכי מספר הכיתות החסרות אינו מתחשב במספר התלמידים שלומדים ברשות - מה שהופך את המחסור לחריף יותר בערים מסוימות. בבני ברק חסרות 231 כיתות לימוד, בירושלים 218, בעיר רחובות 168, ובאשקלון 117.

מנגד, בנהריה למשל חסרות רק ארבע כיתות לימוד.
"בשל המחסור בכיתות בבתי ספר תלמידים מתארחים בבתי ספר אחרים, לומדים במבנים יבילים זמניים ונעשית הסבה זמנית של מבני ציבור לכיתות לימוד. בעיר בית שמש נולדים בכל שבוע ילדים במספר ששווה לשתי כיתות לימוד, ואנחנו נמצאים במרתון יומיומי מול משרד החינוך להדביק את הפער", מסבירה ראש עיריית בית שמש ד"ר עליזה בלוך.

לדבריה, "העיר בית שמש תפתח את שנת הלימודים תשפ"ד בחנוכת מספר בתי הספר והכיתות הגדול בתולדות העיר. 27 קמפוסים נחנכים ונמסרים למוסדות החינוך, הכוללים כ־300 כיתות לימוד. בתוך תנופת הבינוי יוצאת הדופן הזאת החוסר במאות כיתות קיים, והוא דורש מאיתנו יצירתיות כדי להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי".

לדברי אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה: "חשיפת נתונים בנושא מרכזי כל כך למערכת החינוך והנוגע לציבור רחב היא חיונית. חבל שמשרד החינוך מחזיק בנתונים חלקיים בנושא כל כך קריטי שמשפיע על הלמידה. מכיוון שמדובר בנושא ליבה, ראוי היה שמשרד החינוך יפרסם ויעדכן את הנתונים הנוגעים אליו באופן יזום, ולא רק בתשובה לבקשות מידע המוגשות אליו".

שורת ליקויים

בחלק מבתי הספר, הגם שיש כיתות, הן לא תמיד עומדות בסטנדרט. דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה העלה שורה של ליקוים בטיפול הרשויות המקומיות בתחזוקה ובבטיחות של בתי ספר על־יסודיים (חטיבות ביניים ותיכונים). מהנתונים עולה כי ב־65% מהם נמצאו ליקויים בבטיחות ובאחזקה.
כך, למשל, עובדי משרד מבקר המדינה תיעדו סימני שריפה בכיתה בבית ספר ו' במעלה עירון, וכן ליקויי רטיבות בבית ספר י"ד בנתניה. השיא היה חצר בית ספר שהוסבה לחניה לרכבי המורים. הביקורת העלתה כי בבית ספר ח' במעלה עירון חלק מחצר בית הספר משמש מגרש חניה למורים ולמבקרים, וכך נוצר מפגע בטיחותי, הנמשך שנים. מדובר בשטח שבין שער הכניסה לבית הספר לבין הכניסה לבניין עצמו, והוא משמש מעבר לתלמידים.

דוח מבקר המדינה העלה שורה של ליקויים שעלולים להיות מסכני חיים במוסדות החינוך. מהדוח עולה כי ב־65% מבתי הספר (13 מתוך 20) שנבדקו נמצאו ליקויי תחזוקה של נזילות מהגגות וסימני רטיבות בקירות. כמו כן, ב־65% מבתי הספר נמצאו ליקויי בטיחות חוזרים בדלתות, בארונות או במתקני השתייה. הבדיקה נעשתה בשש רשויות מקומיות - הגלבוע, טמרה, מעלה עירון, נתניה, קריית אתא ושוהם.

כדי שהרשויות יוכלו לבנות מוסדות חינוך, משרד החינוך מעביר להן כספים. נוסף על כך, הוא מעביר מדי שנה כסף לרשויות המקומיות לטובת שיפוץ בתי ספר. אלא שהדוח קובע כי הכסף הזה לא מספיק. לדוגמה: משרד החינוך העביר בשנת 2022 סכום של 193 אלף שקלים לשיפוץ קיץ של 20 מוסדות חינוך. בפועל הסכום הזה היה נמוך ביחס לצרכים של אותם מוסדות. עוד עולה כי הרשויות עצמן לא תמיד מעבירות את הכספים לבתי הספר, וגם אם עשו זאת - העבירו לכל בתי הספר העל־יסודיים אותו הסכום, וזאת בלי להתחשב במצבם הפיזי ובמה שנדרש לתקן.

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד פועל על פי תוכנית חומש שאושרה בשיתוף עם משרד האוצר לתקצוב כיתות לימוד, וצפוי לתקצב עוד כ־1,000 כיתות נוספות בשנה זו (2023) ולתקצב כ־3,400 נוספות כבר בתחילת 2024. יצוין כי המשרד מספק מענה למחסור בכיתות באמצעות מבנים ארעיים וחלופיים, עד לבניית כיתות במבנים קבועים, כך שלכל תלמיד יש כיתה".

מעיריית תל אביב נמסר כי בניגוד לאמור, מבחינתם אין מחסור בכיתות.