כבוד עולה כסף: תקציב טקס פרס ישראל תפח במאות אלפי שקלים

בעוד משרד החינוך מקצץ בתוכניות הלאומיות: עלותו של טקס פרס ישראל תפחה השנה ב־300 אלף שקלים - מ־1.5 מיליון ל־1.8 מיליון - העלות הגבוהה בחמש השנים האחרונות.

את פרס ישראל מעניקה המדינה במגוון רחב של תחומים, לאנשים או לגופים שהצטיינו או שתרמו משמעותית לחברה. הטקס, שאורכו כשעה וחצי, נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בבנייני האומה שבירושלים בהשתתפות ראשי המדינה, ובהם ראש הממשלה, שר החינוך, יו"ר הכנסת, נשיא המדינה ונשיא ביהמ"ש העליון. אך נראה כי הטקס, שאמור לחגוג מצוינות ותרומה לחברה, התנפח יתר על המידה.

אמנם זה חשוב להוקיר אנשים פורצי דרך - אך בשעה שתוכניות לימוד מקוצצות ואין די כסף לבניית כיתות, יש מי שרואה בכך טעם לפגם לאור העובדה שמשרד החינוך נושא בעלויות הטקס.

לפי נתונים שהגיעו לידי "ישראל היום", מתוך הסכום הכולל, 170 אלף שקלים ניתנו לחברה שצילמה וערכה קטעי וידאו. שנה קודם לכן עלות השירות הזה היתה נמוכה ב־100 אלף שקלים, אך בשלוש השנים שקדמו לה עמד המחיר גם כן על 170 אלף שקלים.

עלות האיפור לשר החינוך יואב קיש ולזוכים היתה 5,000 שקלים, והעלות הכוללת של הפרסים עמדה על כ־900 אלף שקלים - שיא של כל הזמנים - 75 אלף שקלים לכל אחד מ־12 האמנים שהשתתפו בטקס השנה. בשנים הקודמות עמדה העלות הכוללת של הפרסים על 750 אלף שקלים.

נזכיר כי השנה סירב שלמה ארצי לקבל את הפרס על רקע הרפורמה המשפטית, אלא שהוחלט להעניק את הפרס בכל זאת, והזמר דקלון (יוסף לוי) הוא שנבחר לזכות בכבוד.

כמו כן, ניתן שכר כולל של 150 אלף שקלים למנחים ולזמרים שהשתתפו בטקס וששרו לרוב שיר אחד. בין האמנים: רביב כנר, אברהם טל, גלי עטרי, יובל דיין ואודיה. לשם השוואה, בשנה שעברה עלות האמנים (איתי לוי, נרקיס, רוני דלומי ועוד) עמדה על 120 אלף שקלים. בכל אחד מהטקסים הופיעו לא פחות מחמישה אמנים שונים, לא כולל להקה צבאית.

פרס גם לעשירים

לשם השוואה, תקציב טקס הדלקת המשואות השנתי בהר הרצל לרגל חגיגות 75 שנה לעצמאות המדינה - שבו לוקחים חלק מאות שחקנים, זמרים ורקדנים, ושדורש הקמה של המתחם מאפס - עמד על 13.5 מיליון שקלים.

לאורך השנים זכו אנשי אקדמיה וציבור רבים בפרס ישראל, בין היתר בזה שנחשב היוקרתי במיוחד - פרס על מפעל חיים. ברשימת הזוכים נכללים אישים כמו ד"ר יוסף צ'חנובר, מריומה קליין מבית השאנטי, מרים פרץ ועוד.

בתשובת משרד החינוך במסגרת חוק חופש המידע נכתב כי מדובר בטקס ממלכתי במעמד ראשי המדינה, ולכן הוא נערך בהפקת מרכז ההסברה, שמעסיק לשם כך זכיינים שנבחרים במכרז.

עוד נטען כי בשנת תשפ"ג ניתנה תוספת תקציבית לאור התייקרות גדולה בשוק ההפקות, כולל מסכים, תפאורה, תאורה, הגברה ואנשי מקצוע. הטקס מתקיים בבנייני האומה, והעלות כוללת את שכירת המקום ואת התאמתו לטקס.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "פרס ישראל הוא הפרס היוקרתי ביותר שמעניקה מדינת ישראל לבכירי החוקרים, היוצרים והאמנים. סכום הפרס דומה לאלו של פרסים דומים בארץ ובעולם, וערכו הכספי הוא אחיד. יתר על כן, כבר יותר מ־10 שנים גובה הפרס הוא 75 אלף שקלים - סכום שנמוך משמעותית מפרס אמת, מפרס רוטשילד ומדומיהם.

"השנה, לרגל 75 שנה למדינה, נוסף פרס אחד כמקובל בשנים מיוחדות, ולכן הוענקו 12 פרסים בסך כולל של 900 אלף שקלים (למשל, בשנת ה־70 למדינה הוענקו 16 פרסים). עלויות ההפקה והסעיפים השונים הן בהתאם למחירי השוק, ולפי מכרז שמתנהל במרכז ההסברה.

"מאז שנת 2019, עלות הפקת הסרטונים עמדה על כ־170 אלף שקלים. ייתכן שבשנה שעברה חלק מהעלויות (תסריט, צילום, עריכה וכדומה) נכללו בסעיפים אחרים, ולכן הוצגו בדו"ח בערך נמוך יותר בשנה זו בלבד. שר החינוך, כמו בשנים עברו, לא היה מעורב בהפקת הטקס".