ציון נכשל: דו"ח חריף של מבקר המדינה נגד משרד החינוך בנושא צמצום הפערים

מיליארדים מושקעים - והפערים גדלים: כך נכשל משרד החינוך בצמצום פערים. כבר שנים שמשרד החינוך מנסה לצמצם פערים בין תלמידים "חזקים" בעלי הישגים גבוהים, לתלמידים עם הישגים נמוכים שלרוב מגיעים מבתים ממדרג חברתי כלכלי נמוך. דו"ח חדש של מבקר המדינה שיצא היום (שלישי) מראה כי המשרד נכשל בכך. למרות הכרזות גרנדיוזיות לאורך השנים, וכל המיליארדים שהושקעו ומושקעים, ישראל עדיין נמצאת במקום הראשון בעולם (מקרב המדינות המתפתחות) בפערים בין תלמידים חזקים לחלשים. 

הסיבה הראשונה לדעת מבקר המדינה היא שמשרד החינוך לא משקיע מספיק כסף בשעות טיפוח - השעות אשר מתווספות לשעות הרגילות ותפקידן לצמצם פערים. למשל, הפער בחינוך היסודי בין תלמיד שזקוק לטיפוח הרב ביותר לעומת תלמיד שזקוק פחות לטיפוח הוא כ-5,320 ש"ח לטובת התלמיד החלש (כ-19,650 ש"ח, לעומת 14,330 ש"ח). במשרד המבקר טוענים כי ספק אם די בפער הזה כדי להביא לצמצום מהותי בפערים החינוכיים בין תלמידי החמישון החלש לתלמידי החמישון החזק.

בנוסף, הרשויות המקומיות האמידות "שופכות" הרבה מאוד כסף על התלמידים שלהן לעומת רשויות עניות – שבהן גם לומדים מרבית התלמידים "החלשים". למשל, בשנת 2020 היה פער של 5,089 ש״ח בהשקעה בתלמיד בין עיר באשכול 2 (עניה) לעיר באשכול 8 (חזקה) – כלומר, העיר החזקה השקיעה יותר. המשמעות היא שהתקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך אומנם נותן יתרון תקציבי לתלמידים באשכולות נמוכים, אבל התקציב של הרשות המקומית "מוחק" אותו ופוגע ביכולתה לצמצם את הפערים.

הסיבה השניה לא קשורה לכסף, אלא להתנהלות של משרד החינוך וקודקודיו. התכנית לצמצום פערים החלה לפני כמעט עשור. ב־2014 התכנון שלה היה להוביל מהלך רחב לא רק בתקצוב עצמו אלא גם בפדגוגיה (הפן הלימודי) ובארגון בתי הספר החלשים.

אלא שכמו שקרה באינספור תכניות בעבר, הכאוס שולט. לטענת מבקר המדינה: "משרד החינוך לא הגדיר בתוכנית לצמצום פערים יעדים ברורים ומדידים לגבי צמצום הפערים בהישגים הלימודיים" וגם לא הגדיר תכנית פדגוגית. בנוסף, הוא לא גיבש מדדי תפוקה ותוצאה שיאפשרו לבחון את מידת ההתקדמות בהשגת היעדים על פני זמן ולהעריך את האפקטיביות של המודל. הוא גם לא הפעיל מנגנון למעקב ובקרה רב-שנתיים בנוגע ליישום התוכנית והשפעתה על בתי הספר. ולבסוף, גם לא נקבע גורם אחד שיהיה אחראי ליישום התכנית ולבחינה של השפעותיה. במילים אחרות, משרד החינוך שוב שפך מיליארדים בלי לבדוק עד כמה התכנית אפקטיבית.

עוול נוסף שמבצע המשרד הוא ניכוי שעות טיפוח (השעות אשר מתווספות לשעות הרגילות ותפקידן לצמצם פערים) כדי לבצע את רפורמת השילוב שבה משולבים תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות. כמובן ששילוב זה הוא חשוב מאין כמותו, אך לטענת מבקר המדינה שימוש בתקציב הדיפרנציאלי שיועד לצמצום פערים לצרכים אחרים של בתי הספר פוגע בתלמידים ובתוספת הנדרשת להם למען צמצום פערים.