קיש ביטל את מתווה שאשא-ביטון: אלה הבגרויות שיחזרו החל מהשנה הבאה

שר החינוך יואב קיש הציג היום (שלישי) את מודל בחינות הבגרות החדש במקצועות הרוח, חברה והמורשת וקבע כי החל משנת הלימודים הבאה, תלמידי ישראל ייגשו לבחינות בגרות כתובות בכל המקצועות הללו.

החלטה זו מגיעה לאחר שהשר ביטל את הרפורמה של קודמתו בתפקיד, ח"כ יפעת שאשא ביטון, שהחליפה את הבחינות החיצוניות במדעי הרוח (תנ"ך, היסטוריה, אזרחות ספרות) בעבודה רב תחומית.

המשמעות של הרפורמה הנוכחית, שתכנס לתוקפה בשנת הלימודים תשפ"ד, היא שתלמידי ישראל חוזרים לשנן, לחרוש ולנסות לזכור הרים של חומר. כל תלמיד ייאלץ להיבחן ב-9 עד 12 בחינות בגרויות חיצוניות. יש לציין כי בחינות הבגרות במתמטיקה, אנגלית ולשון יישארו ללא שינוי.

על פי המתווה החדש, הציון של כל מקצוע (לדוגמה היסטוריה או ספרות) בהיקף של 2 יחידות לימוד יורכב משלושה חלקים, החלק הראשון הוא בחינה חיצונית (בשיעור של 35% מהחומר הלימודי), החלק השני יכלול שתי משימות הכוללות מיומנויות של המאה ה- 21 (בשיעור של 35% מהחומר הלימודי) והחלק השלישי יהיה הערכה בית ספרית (בשיעור של 30% ). במשרד החינוך טוענים כי המנהלים יקבלו גמישות ניהולית וכי מנהל שבחר במתווה החדש יוכל לקיים חלק מהבגרויות בכיתה י', כחלק מניהול והתאמת העומס על התלמידים.

חוזרים לשנן את החומר

המתווה יכנס רק משנת הלימודים הבאה, תשפ"ד. הוא רלוונטי רק למי שנמצא כעת בכיתה ט' ועולה בשנה הבאה לכיתות י'. כל מי שלומד היום בכיתות י', יא' יב', נבחן על מתווה הקורונה, כלומר, 5 בחינות בגרות חיצוניות, מתוכן אנגלית מתמטיקה שפה ועוד שתי בחינות (במקצוע הומניסטי ומורחב) וכל השאר הבחינות הן בחינות בית ספריות.

מנהל בית ספר שירגיש התלמידים שלו לא מסוגלים להיבחן בשנה הבאה על פי המתווה החדש יוכל לבחון אותם על פי מודל הלמידה המשמעותית שהיה קיים טרם הקורונה. המתווה הישן כולל שני חלקים בלבד, בחינה חיצונית (בשיעור של 70% מהחומר הלימודי) והערכה בית ספרית (בשיעור של 30% מהחומר הלימודי). עם זאת הוא יוכל לעשות זאת רק פעם אחת וייאלץ לסגל את בית הספר לרפורמה החדשה בהדרגה.

עם פרסום התוכנית כבר נשמעו לה מתנגדים – ובצדק. לקחי העבר הראו כי המרכיבים של התוכנית, כמו העבודות, הלמידה המשמעותית וכדומה נחלו כישלון מהדהד בתיכונים. כך למשל הרפורמה כוללת הערכה חלופית בית ספרית – אלא שהיום היא ממילא מגיעה בצורה של מבחנים או עבודות גדולות – כלומר היא לא מביאה איתה שום בשורה, מה גם שבית הספר הוא זה שנותן את הציון לתלמיד ולכן יש לו אינטרס להעלות את מוצע הציונים. יתרה מזאת, דוחות של מבקר המדינה הראו שאפילו המורים במערכת החינוך לא הבינו כיצד יש לסיים את הרפורמה הזאת (מודל הלמידה המשמעותית).

בעיה נוספת למשימות שאמורות לפתח מיומנויות של המאה ה- 21, התלמידים יקבלו עליהם ציונים והחשש הוא שיהפוך למטלות שאינן מקדמות את התלמידים אלא ייעשו רק לשם קבלת ציון. ובכלל שינויים כל כך תכופים בנושא כל כך חשוב ומשמעותי כי הבגרויות בהן שער הכניסה אל האקדמיה "מטריף" את התלמידים, המורים, המנהלים, המדריכים המקצועיים ושטוענים שהדרג הניהולי מנותק מהשטח.
מי שתומך בתוכנית החדשה של הבגרויות הוא רן ארז, שמייצג את המורים בעל יסודי, בדיקת בחינות בגרות משמעותן עוד כספים למורים שמקבלים עשרות שקלים על כל בחינה.

"ריסוק המערכת"

לדברי מנכ"ל משרד החינוך, אסף צלאל: "תכנית הבגרויות הגמישה נבנתה על בסיס מפגשים רבים עם אנשים מהשטח: מורים, מנהלים, הורים, תלמידים ואנשי חינוך רבים. התוכנית מאפשרת מתווה גמיש תוך שמירה על סטנדרט ותיקוף. כמו כן, מאפשרת התוכנית התפתחות והתאמות לשנים הבאות אל מול המציאות החדשה".

מהנהגת ההורים הארצית נמסר כי "המתווה החדש לבחינות הבגרות שפרסם משרד החינוך - מתווה רע, מיושן וחסר חזון, המצעיד את תלמידי ישראל אחורה למסלול בחינות בגרות מלא בכתב. מזה חודשים, שאנו מתריעים בפני משרד החינוך שלא למהר ולפרסם מתווה חלופי בסמיכות לרפורמה הקודמת, על מנת שלא להכניס את המערכת לטלטלה. ניסינו לשכנע, בגיבוי שיטות ומחקרים מדוע לא לחזור למסלול מיושן בו למידת מקצועות המח״ר לבגרות נעשתה בשיטת שינון חומר ובחינה בכתב. לצערנו, עמדתנו נדחתה. המתווה החדש הנחזה להיות גמיש וחדיש ירחיק את תלמידי ישראל ממקביליהם במדינות המפותחות, אינו מספק כלים שהולמים את דרישות שוק העבודה מבוגרי בתי ספר במאה ה-21, ורק יעמיק פערים בין בתי ספר מוחלשים לחזקים, תוך יצירת עומס לימודי עצום חסר תוחלת. הודענו למשרד החינוך כי אנו מתנגדים בתוקף למתווה החדש ואנו נילחם בנחישות על מנת להביא לתלמידים מתווה ראוי העונה על צרכיהם". 

יו״ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, רן שי: ״מתווה הבגרויות החדש פוגע בתלמידי ישראל ומשאיר את הפער העצום בינינו לבין העולם שהתקדם למאה ה-21. אנו מוחים על ההחלטה הזו, וניאבק בה כדי להבטיח את עתידם של תלמידי ישראל. המתווה החדש גובש בהתעלמות משיחותינו עם השר, עם המנכ״ל ועם בכירי המשרד בהן הצגנו את צרכי התלמידים שוב ושוב. משרד החינוך בוחר לחזור לשיטות הלימוד של המאה הקודמת ולא ממשיך את המגמה שקודמה יחד עם המועצה בשנים האחרונות לקידום מערכת החינוך לעולם המתחדש״.

שרת החינוך לשעבר ח״כ ד״ר יפעת שאשא ביטון, אמרה כי "השר קיש פועל נגד תלמידי ישראל ומטיס את מערכת החינוך לאחור. בזמן שבעולם מתקדמים ללמידה חדשנית, הקניית כלים ומיומנויות והפיכת מערכת החינוך לרלוונטית, קיש מטיס את המערכת לאחור למבחנים מיושנים שבינם לבין העידן הנוכחי אין כל קשר. מהלך זה איננו מכה קלה בכנף, אלא ריסוק המערכת שגם כך מתמודדת עם אתגרים רבים. מי שמכיר את מערכת החינוך יודע שחזרה לשיטה המיושנת לא תגרום לילדים לרכוש יותר ידע ובטח לא תאפשר שום גמישות פדגוגית למורים או למידה מתקדמת. קיש לא ידע איך לצאת מהשקרים והתעמולה שהוביל והכניס את המערכת לוורטיגו".