סקר משרד החינוך: אחד מכל שלושה תלמידים הושפע לרעה מתקופת הקורונה

פגישה נפשית, שיפור חברתי וגילויי אלימות: משרד החינוך פרסם היום (חמישי) את ממצאי סקר האקלים של בתי הספר שנערך בשנת הלימודים הקודמת (תשפ"ב). הסקר נערך בתקופת הקורונה ומעט לאחריה בקרב תלמידי כיתות ה'-יא'.

הנתונים שנאספו כשנתיים לאחר פרוץ מגפת הקורונה מצביעים במרבית המקרים על הרעה במצבם של התלמידים דוברי עברית בכל שלבי החינוך - יסודי, חטיבת ביניים ותיכון והרעה במצבם של תלמידי היסודי דוברי הערבית.

מבחינה לימודית, בתיכונים כ-54% מהתלמידים ציינו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה, וכן 47% מתלמידי חטיבות הביניים. לעומת זאת, ביסודי (ה-ו) 33% מהתלמידים ציינו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה ואילו 39% ציינו כי הקורונה דווקא השפיעה לטובה – זאת על אף שכיתות היו הרבה בבית ולמדו באמצעות הזום אך גם למדו בקבוצות קטנות.

מבחינה רגשית, נראה שהקורונה פגעה בעיקר בתלמידי התיכון (י'-יא'), שם 46% מהתיכוניסטים טענו כי הושפעו נפשית לרעה, לצדם 38% מתלמידי חטיבות הביניים הושפעו לרעה ורק 28% מתלמידי היסודי הושפעו ממנה לרעה. מנגד 35% מתלמידי היסודי טענו כי הקורונה דווקא השפיעה לטובה מבחינה רגשית.

בין פריחה לדעיכה בפן החברתי

ומה קרה בפן החברתי? כנראה שעל אף הסגרים יש קבוצות שדווקא פרחו בקורונה: מהנתונים עולה כי 41% מתלמידי היסודי טענו כי הקורונה השפיעה לטובה על חייהם החברתיים, ייתכן שזה נובע מהקפסולות. באשר לשכבות הגיל הבוגרות יותר, בחטיבות הביניים 28% מהתלמידים ציינו כי הקורונה השפיעה לרעה על מצבם החברתי ואילו 32% ציינו כי שיפרה אותם (היתר ללא שינוי). באשר לתיכוניסטים, 31% מהם נפגעו חברתית בקורונה ואילו 28% שיפרו את מעמדם החברתי.

פרט לקורונה בדק הסקר נתונים דומים לאלו שנבדקו בשנים קודמות – כלומר איך התלמידים מרגישים בבתי הספר. באשר לאקלים החינוכי - מרבית התלמידים (כ-70%) דיווחו על הרגשת שייכות לבית הספר, על יחסי קרבה ואכפתיות בינם לבין המורים ועל קשרים חברתיים טובים עם חבריהם. שיעורי הדיווח גבוהים יותר בקרב דוברי ערבית ועל פי רוב בשכבות הגיל הנמוכות. לצד זאת, תלמידים דיווחו גם על התנהגות לא נאותה בכיתה כגון, הפרעות, התחצפויות ואיחורים (כ-50%, יותר בקרב דוברי עברית) וגם על חשיפה לאירועי אלימות.

75% טוענים שהם יכולים ללמוד באופן עצמאי

גילויי האלימות הנפוצים ביותר להם נחשפו התלמידים לפי דיווחיהם (כ-25%) הם קללות, העלבות ודחיפות, והנדירים יותר הם אלימות ברשת (כ-6%). שיעורים גבוהים יותר של בנים דיווחו על אלימות על סוגיה השונים בהשוואה לבנות.
באשר לסביבה הפדגוגית: כ-70% מהתלמידים ציינו כי יש להם שליטה במגוון מיומנויות תקשוב ומידע, כמו חיפוש מידע באינטרנט, הימנעות מסכנות ברשת ושליטה בתוכנות למידה, וכ-75% דיווחו כי הם תופסים את עצמם כבעלי מיומנויות לימוד עצמאי.

כמו כן, מרביתם (כ-70%) דיווחו על למידה ברורה באופן שעוזר להבין את החומר, פעילה ובשיתוף התלמידים בשיעור (יותר ביסודי מאשר בחט"ב והחט"ע). לעומת זאת, רק כמחצית דיווחו כי המורים מלמדים בצורה מעוררת עניין, כי מעדכנים אותם על מצבם הלימודי וכי המורים מתאימים את ההוראה ליכולות התלמידים. בכל ההיבטים הפדגוגיים שנבדקו שיעורי הדיווח בקרב דוברי ערבית עולים על אלו של דוברי עברית.