ההעתקה ושכרה: מהו שיעור התלמידים הנחשדים בהעתקה בבגרויות, והאם משתלם לערער?

נחשדתם בהעתקה בבחינת הבגרות? יש סיכוי גדול שתצאו זכאים. לבקשת "ישראל היום", משרד החינוך מפרסם נתונים על הוועדות שדנות בפסילות בחינות בגרות בשל העתקה.

מהנתונים עולה כי הסיכוי שהערעור של התלמיד יתקבל ובחינתו לא תיפסל עומד על 46%. עוד מראים הנתונים כי בשנת הקורונה הראשונה (תש"ף) הוכפל שיעור התלמידים שערערו על חשד להעתקה - ועלה לכ־53%. התוצאה: יותר מ־5,400 תלמידים יצאו זכאים ובחינתם לא נפסלה. משרד החינוך לא ממהר לפסול בחינות של תלמידים שנחשדו בהעתקה, ונותן להם הזדמנות להוכיח אחרת - וזה משתלם.

לערער או לא לערער?

בפני תלמיד שנחשד בהעתקה בבחינת בגרות יש שתי אפשרויות: האחת - לא לערער, ולמעשה מודה באשמה, ומחשד להעתקה - הבחינה עוברת למצב שבו היא נפסלת. האפשרות השנייה היא לערער, תחילה לוועדת ערעורים ראשונה, ולאחר מכן, אם ערעורו נדחה, לוועדה עליונה.

אף שבמשרד החינוך מקפידים על טוהר הבחינות, הנטייה היא לבוא לקראת התלמידים, ולכן, אם לא הוכחה העתקה באופן חד־משמעי - גדלים סיכוייהם לצאת זכאים מחמת הספק. בשנת 2020, שבה הקורונה הופיעה וחלו שינויים בבחינות הבגרות, ניגש כל תלמיד לשש בחינות בגרות בסך הכל, בעוד שאר הבחינות היו בית־ספריות.

בסך הכל נחשדו בהעתקה בבחינות הבגרות באותה שנה כ־21,674 מחברות. בעקבות זאת, כ־11,605 תלמידים הגישו ערעור - 53% מהתלמידים. לעומת זאת, ב־2019 (שנה ללא קורונה) נחשדו 23,514 מחברות, וערערו 5,855 תלמידים - רק 25% מהתלמידים.

בחזרה לשנת 2020 - מתוך 11,605 המערערים זוכו מחמת הספק בוועדה הראשונה 4,718 (40%). מקרב התלמידים שערעורם נדחה, 2,342 לא ויתרו וערערו לוועדת הערעורים העליונה. זו זיכתה 714 תלמידים.

"ייעלנו את תהליך הערעור"

בסך הכל, ב־2020 זוכו מהעתקה 5,432 תלמידים, המהווים 46% מכל מי שהגיש ערעור. נתונים דומים מופיעים גם שנה קודם לכן, ב־2019: 5,855 תלמידים הגישו ערעור לוועדה הראשונה, שזיכתה 2,169 מהם (37%). מתוך אלו שנפסלו זיכתה הוועדה העליונה עוד 525 תלמידים. בסך הכל זוכו 2,694 תלמידים בשנה זו, כלומר - 46% מהתלמידים הצליחו לשנות את רוע הגזירה.

לדברי דויד גל, ראש אגף הבחינות במשרד החינוך: "אנחנו מעודדים את התלמידים שחושבים שנגרם להם עוול - לערער. בשנים האחרונות ייעלנו את תהליך הערעור. אני גאה בבודקים וחברי ועדה שהם נטולי אינטרסים, ויש להם אומץ לשנות את ההחלטה של בודקים מתוך המערכת".

במתמטיקה חצה מספר המחברות החשודות את ה־15 אלף, ויותר מ־8,000 ערעורים הוגשו - 54% מהתלמידים. באנגלית יותר מ־2,600 מחברות היו חשודות ו־45% מהנבחנים ערערו, ובלשון (155 מחברות חשודות) - 65%. במקצועות המדעיים: בכימיה (149 מחברות חשודות) ערערו 82% מהתלמידים, ובביולוגיה (114 מחברות חשודות) ערערו 70%.

למנוע העתקה המונית

בתש"ף (2020) הוציא משרד החינוך 460,761 שקלים כדי לדון בערעורים, וב־2019 הוציא 414 אלף שקלים. לאחרונה צמצם משרד החינוך את היקף ההעתקות, וכל תהליך העברת השאלונים מאובטח בקפידה. שיעור המחברות הפסולות עמד בשנת תש"ף על אחוז אחד בלבד. העונש על העתקה נע בין עיכוב במועד אחד לבין מניעת היבחנות במשך שנה שלמה באותו המקצוע, לפי חומרת המקרה.

השנה תצא לדרך רפורמת הבגרויות החדשה במדעי הרוח, שמשמעותה ביטול בחינות בכמה מקצועות הומאניים, וכתיבת עבודה רב־תחומית במקומן. הדבר מעמיד את אגף הבחינות בפני משימה מורכבת במיוחד - למנוע העתקה מאסיבית של עבודות.

כפי שפורסם ב"ישראל היום", משרד החינוך מחזיק ביכולות טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית, המסוגלת לסרוק עבודות ובחינות בגרות ולזהות אם בוצעה העתקה. ניסוי שנערך במשרד הראה כי המערכות מסוגלות לבדוק מבחנים ולתת עליהם ציון מהימן, אך המשרד עדיין לא משתמש ביכולות האלה.