36 מיליארד שקלים: הייצוא הביטחוני שבר שיאים ב-2021

זינוק של יותר מ-30% ביחס ל-2020 • 41% מיוצא למדינות אירופה • רוב הייצוא: טילאות, רקטות ומערכות הגנה אווירית

מערך הטילאות וההגנה האווירית מוביל. מערכת כיפת ברזל (אילוסטרציה), צילום: גדעון מרקוביץ

משרד הביטחון מודיע הבוקר (שלישי) כי נשבר שיא כל הזמנים בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל בשנת 2021, ובסך הכל ייצאה ישראל 11.3 מיליארד דולר, שהם כ-36 מיליארד שקלים. לפי הודעת משרד הביטחון, היקף חתימת החוזים החדשים זינק ביותר מ-30% ביחס לשנת 2020, שבה עמד הייצוא על 8.55 מיליארד דולר. במהלך השנה הצליחו כ-120 תעשיות ביטחוניות, בסיוע ובתמיכת סיבט ומשרד הביטחון, לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם מגה עסקאות בהיקפים של מיליארד דולר ויותר.

הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני בשנת 2021 הם טילאות, רקטות ומערכות הגנה אווירית (20%), שירותי אימון והדרכה (15%), מערכות מל"טים ורחפנים (9%), מערכות מכ"ם ול"א (9%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%), תצפית ואופטרוניקה (5%), אמצעי ירי ושיגור (7%), כלי רכב ורק"מ (7%), מערכות תקשוב וקשר (6%), מודיעין מידע וסייבר (4%), תחמושת וחימוש (4%), מערכות ימיות (2%), שירות לקוחות ושונות (2%).

בשנת 2020, תחת הנחייתו של שר הביטחון, בני גנץ ובהובלת מנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר אשל, הגדיר משרד הביטחון את הייצוא הביטחוני כאחת ממשימות העל של המשרד. בשנה וחצי האחרונות הורחב היצוא הביטחוני לשווקים חדשים, צומצמה רגולציה, הוסרו חסמים בירוקרטיים, ובוצע מאמץ שיווק אינטנסיבי בעולם, תוך התמקדות בהסכמי יצוא בין מדינות. שיתוף הפעולה בין המשרד לתעשיות הביטחוניות מתבטא בעליה חדה בהיקפי חתימת חוזים חדשים, זו השנה השנייה ברציפות.

שיא בייצוא הביטחוני. השר גנץ, צילום: אורן בן חקון

בפילוח גיאוגרפי, עולה כי אסיה ומדינות האוקיינוס השקט מהווים 34% מהייצוא, אירופה - 41%, צפון אמריקה - 12%, מדינות הסכמי אברהם - 7%, אפריקה - 3%, אמריקה הלטינית - 3%. שיעור חוזי הייצוא בין מדינות (GTG), שחתם משרד הביטחון זינק ביותר מפי שלושה, 3.365 מיליארד דולר בשנת 2021 לעומת 911 מיליון דולר בשנת 2020. 38% מהייצוא הגיע מעסקאות גדולות ביותר מ-100 מיליון דולר, 18% מעסקאות בשווי שבין 50 ל-100 מיליון דולר, 22% בעסקאות שבין 10 ל-50 מיליון דולר, ו-22% נוספים בעסקאות עד 10 מיליון דולר.

"לצערי הרב, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מוכיחה שוב לעולם את מה שלנו תמיד היה ברור – שביטחון הוא בבחינת צורך לאומי לכל מדינה ולא בבחינת מותרות. אני שמח להיות כאן ולהגיד שאחרי שנתיים של עבודה מאומצת בהובלה של סיב"ט ומנכ"ל משרד הביטחון, וכמובן ביחד עם התעשיות הביטחוניות אנחנו נמצאים השנה בשיא של הייצוא הביטחוני, שלהערכתי ילך ויגדל. הוא איננו השיא האחרון כפי שאני מתרשם". ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס, ציין כי שלושה עימותים גלובליים מזינים את הביקוש: סין ארה"ב, הסונים והשיעים, וכן רוסיה ומדינות נאט"ו.

(מימין לשמאל) ראש סיבט יאיר קולס, מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם, שר ההגנה של מונטנגרו וראשת מנהל הרכש של מונטנגרו, צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

עוד ציין: "אנחנו רואים עלייה בתקציבי הביטחון בעולם, ואנחנו מזהים את הפוטנציאל בהמשך. כמובן שלמלחמה באוקראינה יש השפעה. משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות מסכמים היום ציון דרך היסטורי. היצוא הביטחוני הישראלי חוצה לראשונה את הרף לנתון יצוא דו-ספרתי ומשלים זינוק של 55% בתוך שנתיים, על אף התחרות העזה והחששות מהשלכות משבר הקורונה על תקציבי הביטחון בעולם.

הביקוש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות התעצם בשנה החולפת ואחד הביטויים לכך הוא הזינוק החד בעסקאות בין מדינות (GTG). במבט קדימה, המלחמה באוקראינה, לצד הסכמי אברהם, יוצרים ביקוש גבוה למערכות ישראליות בקצה הטכנולוגיה. משרד הביטחון פועל יחד עם התעשיות להמשיך את מגמת הגידול ביצוא ואף להעצימה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר