הנחת העבודה של מערכת הביטחון היא שגל הטרור שהחל בראשית החודש עוד לא הגיע לשיא, והוא עלול להתעצם מהשבוע הבא עם תחילתו של חודש הרמדאן. המאמץ העיקרי, לפיכך, הוא לנסות להרגיע את השטח. המאמץ הזה יתקיים במקביל בכמה זירות - יו"ש, מזרח ירושלים, עזה, מדינות האזור וכמובן ערביי ישראל - ובכמה דרכים, ובראשן סיכול ופעילות מודיעינית ומבצעית, אבל גם על ידי הפעלה של מנופים מדיניים, כלכליים, משפטיים, תקשורתיים ותודעתיים.
הדיונים הקדחתניים שהתקיימו ביממה האחרונה בצמרת המדינית-ביטחונית נועדו לסנכרן את המאמצים האלה. לכלל הגורמים שהשתתפו בהם היה ברור שישראל פוסעת כרגע על קרח דק; אם לא תחצה אותו בזהירות, היא עלולה לפגוש רף גבוה של אלימות כבר בשבועות הקרובים.
מטבע הדברים, ועל רקע הפיגועים האחרונים בבאר שבע ובחדרה, עיקר הדאגה והקשב מתמקדים כעת בזירה הפנימית, ובתוכה בדאעש ובתומכיו מקרב ערביי ישראל. נתוני השב"כ מלמדים שיש בישראל כמה מאות מוסלמים שהביעו תמיכה ברעיונות של "המדינה האסלאמית", מהם כמה עשרות שסומנו כבעלי פוטנציאל לבצע פעילות טרור. הקבוצה הראשונה נמצאת תחת פיקוח כללי, כדי לוודא שהיא לא מקצינה במעשיה; השנייה, המצומצמת יותר, אמורה להיות תחת פיקוח הדוק יותר, כדי לוודא שהיא לא פועלת.
העלייה במסוכנות הוחמצה
המבצעים של שני הפיגועים האחרונים היו מוכרים לשב"כ, שפספס את המעבר שלהם לקבוצה השנייה, האקטיבית. בעקבות הפיגועים החל הארגון לרענן את הרשימות ("לנער את העצים", כהגדרת גורם בכיר) כדי לוודא שהוא לא יופתע שוב. החשש העיקרי הוא שתומכי דאעש נוספים יחליטו לחקות את הצלחת הפיגועים הקודמים, ולפעול בהשראתם. חשש משני הוא שגורמים אחרים - שאינם משתייכים למעגל תומכי דאעש ולא מוכרים לשב"כ - יחליטו לפעול גם הם.
שר הביטחון גנץ על המחבלים: "כולם על הכוונת שלנו או ייכנסו אליה" // צילום: דובר צה"ל
בעקבות מבצע שומר החומות והאלימות בערים המעורבות, ביצע השב"כ שינויים משמעותיים בדרך הפעולה שלו במגזר הערבי. ועדיין, יכולות הסיכול וההרתעה מול ערביי ישראל פחותות משמעותית מאשר מול הטרור הפלשתיני. זה בא לידי ביטוי ברף השונה של ראיות שנדרש לצורך מעצרים מנהליים, ברתיעה מפני הריסת בתי מחבלים, ובהגבלות על הפעלת אמצעים טכנולוגיים שונים.
לא בטוח שגם הפעלה של הכלים האלה הייתה מסכלת את שני הפיגועים. המחבל בב"ש פעל מבלי לשתף איש בתוכניותיו, והמחבלים בחדרה היו חוליה מקומית. אבל אסור לשב"כ לעשות לעצמו את ההנחות האלה בתחקירים הפנימיים; גם אם מדובר ביעד לא ריאלי, מצופה ממנו לשאוף תמיד ל-100% סיכול ב-100% מהזמן.
התמיכה המועטה מעודדת
לפחות בתקופה הקרובה היעד הזה יהיה קשה מאוד להשגה. השטח רווי אדי דלק, כאשר כל זירה משפיעה על רעותה. חמאס אמנם לא היה קשור לשני הפיגועים האחרונים, אבל מנסה לעודד את תומכיו לפעול בהשראתם כדי להבעיר גם את הגדה ואת מזרח ירושלים.
האתגר העיקרי כעת יהיה לבלום זאת - ולכן הוחלט על תגבור משמעותי של כוחות צה"ל ביו"ש, ובהמשך גם יתוגברו כוחות המשטרה בירושלים - תוך ניסיון (שהצלחתו מוטלת בספק) לאפשר ככל הניתן את שגרת החגים של שלוש הדתות.
לא בטוח שהמדיניות הזאת תישמר לאורך כל החודש הקרוב. המשך הפיגועים יחייב את ישראל לפעול ביתר אגרסיביות, מה שעלול להוביל לריאקציה בצד הפלשתיני, ובמידה פחותה גם בקרב ערביי ישראל. בינתיים אפשר להתעודד מהתמיכה המועטה, אם בכלל, שמקבלים המחבלים ברחוב הערבי (וגם בזה הפלשתיני). זה מלמד שהרוב המכריע רוצה לחיות; האתגר של כוחות הביטחון הוא לבלום את גל הטרור הנוכחי, כדי לאפשר להם לעשות זאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו