משרד הביטחון קיבל בימים האחרונים את בקשתו של קצין, יליד שנת 1967, להכרה בו כמי שלקה בפוסט-טראומה בעקבות השתתפותו בלחימה במהלך מלחמת לבנון הראשונה.
הקצין הלוחם, ששירת במוצבים קדמיים בשטח לבנון, היה מוצב בבינת ג'בייל, במרג' עיון ובמוצבים "בופור", "דלעת" ו"בראשית". במסגרת תפקידו הוא השתתף באירועי לחימה קשים, במארבים רבים, בהיתקלויות ובחילופי אש.
הכוח שעליו פיקד במוצבים ספג הפגזות ואש תופת של חיזבאללה, וסיורים שבהם השתתף ספגו מטענים. באחת הפעמים, הורו לכוחות לפנות מוצב חודר שבו ישבו הקצין וחבריו, כי כוח צד"ל היה אמור להגיע ולאייש אותו. הכוח פינה את המוצב, וכוח צד"ל נכנס במקומו.
לפנות בוקר, חיזבאללה פתח במתקפה משולבת על המוצב. הקצין היה חלק מהכוח שנדרש לתפוס מחדש את המוצב. כשהגיעו למקום, הם מצאו שכל החדרים היו ממולכדים, ובתוך המוצב גילו הרוגים רבים של צד"ל. על הקירות היו כתמי דם, וחלקי גופות היו פזורים במוצב. הכוח היה צריך לאסוף את חלקי הגופות ולנקות את המוצב. באירוע קשה אחר, בסמוך למוצב "גמבה", הגיע הקצין לחלץ כוח צה"ל שספג נפגעים רבים מפיצוץ. במהלך החילוץ הוא זיהה את חברו, קצין שנהרג מהפגיעה.
למרות החוויות הקשות שעבר, הקצין נמנע מלפנות לסיוע במשך שנים ארוכות, והוא ניסה להתמודד בכוחות עצמו עם החרדה, הדיכאון והטראומה.
רק לאחרונה פנה הקצין למשרד הביטחון בבקשה להכיר במצבו. הפנייה, באמצעות עו"ד רן כהן רוכברגר, טופלה במסלול מואץ, ולאחר שקצין התגמולים אישר את ההכרה בקצין, הוועדה הרפואית קבעה לו פוסט־טראומה בשיעור נכות ניכר, כולל הכרה רטרואקטיבית כנכה צה"ל וזיכוי בגמלה חודשית. עו"ד רוכברגר בירך על הטיפול המהיר: "ההכרה הזו היא מקצת נחמה ומקצת עזרה לקצין ולמשפחתו, להמשך ההתמודדות המורכבת שצפויה לו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו