גנץ: "הבלטת הביקור בתקשורת המרוקנית – אירוע חסר תקדים לביטחון ישראל"

שר הביטחון, בני גנץ, סיים היום (חמישי) את ביקורו בן היומיים ברבאט, בירת מרוקו, שבמהלכו חתם על הסכם הבנות ביטחוני עם שר ההגנה של מרוקו, עבד אל-לטיף לודיי. הביקור נחתם בביקורו של שר הביטחון בבית הכנסת "תלמוד תורה" ברבאט, שם נפגש עם חברי הקהילה היהודית במקום, שמונה כיום כ-50 יהודים בלבד.

הביקור זכה לסיקור נרחב בתקשורת המקומית ובעיתון אחדת מגראבי פורסם טור של גנץ, שבו הזכיר גם את טהרן. "זוהי חובה על העולם לנקוט בפעולות נגד איראן שהיא לא רק אתגר לישראל, אלא קודם כל סכנה לעולם ולאזור כולו", כתב. בנימה אישית, הוסיף: "יום אחד, אשב בסלון עם נכדיי ואספר להם על הביקור ההיסטורי שבו ייסדנו את היחסים הביטחוניים בין המדינות", כתב גנץ. "ישראל תעבוד עם ידידנו המרוקאים בתמיכת ארה"ב בכדי לחזק את יחסיה עם שאר מדינות האזור, ובהן ירדן, מצרים המדינות החברות בהסכמי אברהם וכן עם שכנינו הפלשתינים". 

יחד עם זאת, המשלחת הישראלית הסתובבה במרוקו תחת אבטחה כבדה, ומול הפרלמנט התקיימו הפגנות מטעם ארגון "החזית המרוקנית לתמיכה בפלשתין ונגד הנורמליזציה" שמחו על חיזוק היחסים ישראל.

בישראל מדגישים כי נכון לעת הזו לא נחתמה אף עסקה ביטחונית עם המרוקנים, אך מאחורי הקלעים החלו כבר להירקם עסקאות ביטחוניות בין המדינות ששוויין מוערך במאות מיליוני דולרים. על הפרק, בין היתר, רכש מרוקני של מערכות ישראליות כמו ה"ברק 8", כלי טיס בלתי מאוישים, וכן השבחת מטוסי הקרב המיושנים של מרוקו מדגם F-5.

בימים אלה מתמודדת מרוקו עם אתגרים ביטחוניים רבים, ובין היתר עם מתיחות עם המדינה השכנה אלג'יריה ועם תנועת הפוליסריו בסהרה המערבית, ובניגוד למדינות אחרות במזרח התיכון, היא בחרה לחזק את הקשר עם ישראל באופן גלוי, פומבי ורשמי.

גנץ: "לא לגלוש לתוך הפוליטיקה האמריקנית כפי שנעשה בעבר"

"אני מציע לא להיות ציניים", אמר גנץ בשיחה עם כתבים. "אני חושב שביקור גלוי ורשמי של שר ביטחון, כולל הבלטה שלו בתקשורת ואירועים פומביים, זה דבר חסר תקדים ומשמעותי מאוד גם לביטחון ישראל וגם ליחסי החוץ שלה. זה לא רק עניין טקסי ואני מבקש להודות לאגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון ולגופי הביטחון הנוספים שהקימו את היחסים פה. צריך גם להגיד מילה טובה למשרד החוץ ולשר החוץ לפיד, וכן לראש הממשלה הקודם, שפעלו בכדי לפתוח את הדלתות פה".

"היה מרגש מבחינתי לבקר בבית הכנסת של הקהילה היהודית ברבאט ולשמוע את חה"כ מרגי שנולד פה מדבר", סיפר גנץ. "הקהילה המרוקאית מחוברת למדינת ישראל, והתרבות הזו היא תרבות חשובה בהיסטוריה הקצרה שלנו. אני לא מציע שנתגרש יותר מדי, אבל קצת – אפשר".

השר גנץ ניצל את השיחה עם הכתבים כדי להתייחס לאיום האיראני ולשיחות הגרעין וציין שהנושא עלה גם בביקור במרוקו. "איראן היא קודם כל בעיה עולמית, אחר כך אזורית ובסוף - בעיה לישראל. יש צורך בהתגייסות עולמית לכך ואנחנו פועלים במישור הזה. החובה שלנו בהקשר האיראני היא להשפיע על שותפינו ולקיים שיח מתמשך".

"החובה השנייה היא לבנות את הכוח הצבאי, שזה דבר חשוב בפני עצמו", הוסיף שר הביטחון. "אני הנחיתי לשדרג את בניין הכוח, במקביל לשיח עם השותפים האסטרטגיים שלנו. אני עוסק בנושא האיראני מ-2007, אנחנו חייבים לשתף פעולה עם ארה"ב בנושא הזה ולהקפיד שאנחנו מקיימים את השיח עם שני צידי המתרס בארה"ב, שומרים על ה"על מפלגתיות", ולא גולשים לפוליטיקה האמריקנית כפי שנעשה בעבר".

"הסכם טוב יהיה הסכם שסותם את החורים בהסכם הקיים בתחום פיתוח הגרעין, מערכות השיגור, טווח הזמן שלו ומה שאיראן עושה באזור", ציין גנץ.

גורם ביטחוני: "במרוקו מבינים שיש חתרנות איראנית"

"המרוקנים הם גם בעלי ברית של ארה"ב, ולמשולש הזה יש משמעות אסטרטגית", אמר הגורם הביטחוני. "ההסכם שחתמנו יוצר מסגרת עבודה. יקום פה צוות היגוי בראשות משרד הביטחון ובהשתתפות צה"ל וגורמים נוספים, שיפעלו לאורך השנה כדי לקדם את האינטרסים המשותפים. יהיו בקרוב משלחות צבאיות שיגיעו לכאן ולהערכתי גם תרגילים משותפים".

"בשיחות עלו פעולות שאיראן עושה גם באזור הזה ובמדינות אפריקה וניסיונות שלה להתבסס במקומות נוספים מחוץ למזרח התיכון", סיפר הגורם הביטחוני. "במרוקו ובמדינות נוספות קיימת ההבנה שיש חתרנות איראנית. זו עוד הוכחה, שאיראן היא לא בעיה ישראלית ויש צורך בהתגייסות עולמית. יש לנו השפעה גדולה על שותפיה של ישראל, אך לא אינסופית". 

"ישראל פועלה באזור מול שלוחי איראן, כולל תיאום עם ידידותיה", סיפר הגורם בהתייחסות למב"ם. "הפעולות שנעשות ככלל, קשורות לתוקפנות האיראנית והחתרנות האזורית שלה".

על עסקאות ביטחוניות עם מרוקו אמר הגורם הביטחוני: "יהיו פרויקטים ועסקאות שיבואו, שר הביטחון לא אישר ולא חתם במהלך שהותו על שום עסקה. כל העסקאות הגדולות שמדוברות נדרשות לעבור תהליכי אישור וחתימה. אבל אני אופטימי ובטוח שיהיו כאלו. למרוקנים יש אתגרים רבים בהגנת הגבולות ואנחנו יכולים לסייע להם במאבק בטרור".