המשוואה בסוריה השתנתה - והמשך המדיניות הקיימת עלול להצית תבערה

הדיווח על ההתנקשות במדחת סאלח, חבר לשעבר בפרלמנט הסורי שהתגורר במג'דל שמס, וישב בעבר בכלא הישראלי, מעורר מחדש את הדיון על המב"מ – המערכה שבין המלחמות, שמתנהלת בשנים האחרונות בסוריה. זוהי כבר התקיפה השלישית בסוריה שמיוחסת לישראל בשבוע האחרון, ויש מי שתוהה עד מתי משטר אסד, בעלי בריתו האיראנים וגורמים אסלאמיסטים נוספים בסוריה, יאפשרו לצה"ל לפעול בחופשיות יחסית, ללא תגובה שתדליק את כל האזור. החשש הוא מתגובה באמצעות ירי תלול מסלול לעבר ישראל, שיאלץ אותה להגיב ועלול להבעיר את האזור.

על פי הדיווחים מסוריה ולבנון, סאלח נורה מהקרקע באזור עין אתינה הסמוך למג'דל שמס. בישראל סרבו להתייחס לדיווחים על ההתנקשות בסאלח, אך הוא נחשב לאיש קשר של איראן בסוריה שסייע בתכנון פיגועים נגד ישראל. אם אכן חוסל על ידי ישראל, סביר מאוד להניח שהמודיעין הצביע על כך שהוא המשיך לעסוק בכך גם לאחרונה, ובמערכת הביטחון הגיעו למסקנה שהדבר הנכון ביותר יהיה לחסלו.

לסיכולו של סאלח, שככל הנראה התבצע מהקרקע, התווספו שתי פעולות נוספות בשבוע החולף שיוחסו לישראל והתבצעו מהאוויר. בפעולה הראשונה, ביום שישי שעבר, דווח כי ישראל תקפה באזור שדה התעופה T-4 הסורי, וניתן להניח שהתקיפה כוונה נגד יעד של העברת אמצעי לחימה מאיראן לסוריה. 

סאלח, בן 54, חזר לסוריה בשנת 1998 לאחר כ-12 שנות מאסר בכלא הישראלי. הוא נעצר ב-1985 בגין פעילות מחתרתית נגד ישראל ברמת הגולן, ואחרי שחרורו חצה את גדר הגבול ונבחר לפרלמנט הסורי כנציג הגולן. הוא לא נחשב לדמות בכירה, אך חיסולו אמור היה לפגוע קשות בתשתית החבלנית שניסה להקים.  

"תגובה קשה ביותר"

ביום רביעי האחרון שעות הלילה המאוחרות דווח כי מערכות ההגנה האווירית הסוריות הופעלו מדרום לתדמור שבמחוז חומס. דיווחים נוספים הצביעו על תקיפת יעדי המיליציות הפרו-איראניות באזור גבול סוריה-עיראק, וסוכנות הידיעות הסורית עדכנה כי היו נפגעים בתקיפה. מיקום התקיפה החריג  מעיד על כך שהיא כוונה ככל הנראה כלפי יעדי התבססות איראניים בסוריה. העובדה כי בדיווחים מסוריה הוזכר איזור אל-טנף מצביעה על כך שככל הנראה הייתה גם מעורבות אמריקנית כזו או אחרת בתקיפה, שכן באזור ישנה עדיין נוכחות אמריקנית על אדמת סוריה. 

בעקבות התקיפה החריגה, פורסמה הודעה יוצאת דופן מטעם "חדר הפיקוד המאוחד של המיליציות האיראניות", ארגון שמאחוריו טהרן וחיזבאללה, שבה נמסר בין השאר כי קיבלו החלטה להגיב לתקיפה בתגובה "קשה ביותר". ייתכן שמדובר בעוד איום שלא ייצא לפועל, אך בישראל מתייחסים אליו ברצינות, ומגבירים את רמת הדריכות והכוננות במערכים שונים.

שתי התקיפות מהאוויר שמיוחסות לישראל הן חלק מהמערכה שבין המלחמות, המב"מ, מערכה חשאית שמנהלת ישראל כביכול בחשאי במטרה להרחיק את המלחמה הבאה. מלכתחילה, רעיון המב"מ היה קשור לכאוס בסוריה בעשור החולף במהלך מלחמת האזרחים, כאשר בשנת 2013 זיהו בישראל כי חוסר המשילות בסוריה היא כר נוח לפעולות ישראליות במטרה לצמצם איומים, מבלי שהפעלת הכוח תוביל לעימות רחב היקף. מציאות זו סיפקה לאסד לאורך שנים מרחב הכחשה מסוים, שאפשר לו לא להגיב על הפגיעה בריבונותו. ככל שחלף הזמן הישראלית השתכללה, ומערכת הביטחון הפגינה יכולת מודיעינית ומבצעית מרשימה, שהצליחה להאט בצורה משמעותית את קצב ההתבססות האיראנית בסוריה.

החשש: אסד ינסה לבסס את ריבונותו

אך לא לעולם חוסן, וככל שחלף הזמן, הצטברו הסיכונים לחופש הפעולה הישראלית בסוריה. כך, למשל, הרוסים שמושקעים בסוריה עד צוואר לא תמיד שבעי נחת מהפעילות הישראלית, ומידי פעם יוצאים ממוסקבה דיווחים מטרידים בעניין זה. גם העובדה שחיזבאללה מאיים בתגובה על כל פגיעה באנשיו על אדמת סוריה מצמצמת את חופש הפעולה הישראלי, ובשנה שעברה מצא צה"ל את עצמו ביותר מ-100 ימים של כוננות דרוכה לאחר שפעיל מארגונו של נסראללה נהרג בתקיפה שיוחסה לישראל.

כעת האיום הגדול על ביותר על חופש הפעולה הישראלי בסוריה נובע מניסיונו של נשיא סוריה, בשאר אסד, להחזיר לעצמו את השליטה במדינה. אסד מעוניין לבסס את ריבונותו בסוריה מחדש, וכתוצאה מכך, בין השאר, גבר ירי טילי הקרקע-אוויר לעבר כלי הטיס הישראלים שמשתתפים בתקיפות, ובחיל האוויר מדווחים על מאות טילים שנורים לעבר כלי הטיס הישראלים מידי שנה.

לא מן הנמנע שבטווח הזמן הנראה לעין, אם כחלק מרצונו של אסד להחזיר לידיו את השליטה בסוריה, או מתוך רצון של האיראנים לנקום על שורת הפעולות הישראליות, ינסה אחד מהגורמים השונים בסוריה להגיב באמצעות ירי תלול מסלול לשטח ישראל, שיגור כלי טיס בלתי מאויש או פיגוע אחר.

כך או אחרת, גם אם הפעם האיום לא יתממש, כדאי לה לישראל לחשב מסלול מחדש, ולנתח את המשך מדיניות המב"מ לאור השינויים הפנימיים בסוריה, ומתוך הבנה כי המשך המדיניות הקיימת, שנועדה להרחיק מלחמה, עלולה בסופו של דבר דווקא לעשות את ההיפך, ולגרור הסלמה.