בפאנל "נקודת מפנה" בהנחיית הכתבת שירית אביטן כהן, שהתקיים היום (ראשון), השתתפו מנכ"ל תנועת "פנימה" אורי עפרוני; נועה מבורך, ממובילות "שותפות לשירות״; סגן ראש מועצה אזורית שומרון וחבר דירקטוריון קק"ל, רס"ן (מיל') דוידי בן ציון; ויו"ר "נקראים לדגל", לשעבר קצין המילואים הראשי, תא"ל במיל׳ דני ון בירן.
המשתתפים את עמדותיהם בסוגיית גיוס החרדים לאחר 7 באוקטובר. "סוגיית הגיוס מלווה אותנו. אני זוכרת את התמונות האלה שהיו בראשית ימי המחאה, שהלכו למחות בבני ברק וזרקו כסף מזומן. אני הייתי מאוד אנטי, לא רוצה לריב איתם, אחים שלי, אבל משהו קרה ב-7 באוקטובר," פתחה המנחה.
"החרדים לא רק שהם בפנים, הם כבר שם, הם חלק בלתי נפרד. המגזר הזה הוא חלק מהברית הציונית של מדינת ישראל. ולכן גם הציפייה והדרישה היא שכמו שאנחנו תופסים אותם כחלק מהמשפחה שלנו, ככה גם הם צריכים. אתה לא צריך מונה של הרצל בבית, אבל אתה צריך לדעת בליבך שמדינת ישראל היא ביתך. במהלך השנים הם מצאו דרכים להשתלב לעומת פינה אחת שהיא כבר לא פינה, היא מרכז הבית, ולכן הברית הזאת כוללת את חוק הגיוס. אנחנו צריכים אותם בתוך המשחק הזה שנקרא הברית הציונית, שכוללת את שיוויון הנטל ואת חובת הגיוס".
דני ון בירן אמר: "אי אפשר להתייחס אליהם כמקשה אחת. לא אומר שכולם צריכים לשרת. אותי לא מטריד אם הם ישרתו בנצח יהודה או בחץ או יעשו שירות לאומי. אנחנו צריכים לראות איפה הפער מצטמצם".
הוא המשיך: "הטעות ההיסטורית שעשינו במהלך השנים היא שהסתכלנו על הסוגייה הזאת מזווית ראייה פוליטית ותקשורתית. יש שני פרמטרים אחרים לגמרי שהם רלוונטיים - צורכי הצבא, הצבא צריך, מה שלא היה מובן לכולם. הזווית השנייה היא הזווית הציונית. הם לא גדלו על ערך ציוני, הם ציבור אחר, ויש כאן שני נרטיבים של החברה הישראלית - החילונים והציונות הדתית שמבינים שאפשר לשלב, וחלק מהציבור, בוודאי החילוני, לא מבין את האתוס של לימוד התורה בציבור החרדי".
"במקביל לסנקציות שכולנו ממהרים, הייתי משתמש דווקא בשיטת התמרוץ, פירמידת תמלוגים בראשם המשרתים. מי שלא תורם כלום, לא מקבל כלום," הציע.
אורי עפרוני הדגיש: "אני חושב שזאת הבעיה הגדולה וזה השינוי בין השישה לאוקטובר, הדיון התיאורטי, לבין התכלס - צריך עוד חיילים ועוד לוחמים. החוק בא לתת מבט תרבותי ולתת לו מסגרת חוקתית. השירות בצבא העם חשוב יותר מכל חוק שיהיה שם. אף אחד מאיתנו לא חושב שאנשים לוקחים שלוש שנים מהחיים שלהם ואחר כך שירות מילואים רק בגלל שהחוק אומר כך".
"אנחנו חייבים לשים את הזרקור ולהפסיק לשקר לעצמנו - שיחות על צעירים חרדים, התהליך שעוד רגע מגיע ותכף הסכר פורץ. צריך להודות איפה אנחנו נמצאים היום - החברה החרדית אומרת בפה כמעט מלא 'אנחנו לא רוצים לקחת חלק'. מקרו, חוץ מאנקדוטות, צריך להסתכל למציאות בעיניים. אנחנו במצב בו החברה החרדית, אם לא יהיה פה שינוי משמעותי, יהיה קשה מאוד לשמור על צבא העם".
עפרוני הוסיף: "ודבר נוסף שאנחנו צריכים לזכור, אחוז המתגייסים לצה"ל הוא 48 אחוז. זה לא אירוע רק של חרדים, הוא רחב יותר. נכון שרוב העיסוק הוא סביב החרדים כי כרגע זה על הפרק וכרגע הממשלה מקדמת באופן שאי אפשר לתאר חוק שמקדם... זאת נורמה חברתית שצריכה להישמר גם בתמריצים חיוביים אבל גם בשליליים, למרות שאנחנו בפנימה ניסינו להימנע מזה".
"הצורך הביטחוני השתנה בשבעה באוקטובר ואנחנו לא יכולים לחכות יותר לתהליכים אין-סופיים שאנחנו מחכים כבר הרבה זמן שיקרו והם לא קורים. אנחנו לא יכולים להמשיך יותר לשקר לעצמנו. זה לא יחזיק, אנחנו לפחות עשור קדימה נהיה בברדק ביטחוני וצריך את כולם".
נועה מבורך שיתפה מנקודת מבט של אישה למילואימניק: "בגלל שיודעים שני דברים בתור אלו שמשרתים, לקח לנו כמה חודשים להסתגל למציאות החדשה. הבנו שאנחנו לא חוזרים לשגרה. שנה וחצי אין לנו שגרת חיים בבית, אנחנו רק מחכים לסבב הבא ומתמודדים עם הסבב הזה. זה לא צריך להיראות אחרת כי קשה לנו בבית, אלא כי אנחנו לא רוצים להגיע למצב שכל הזמן קוראים לנו כי יש מצב ביטחוני. היום קמתי לאזעקה ואני אומרת איך יכול להיות שאחרי שנה וחצי זה עדיין קורה".
"אנחנו מבינות מהבעלים שלנו שנמצאים בצבא ובאמת יוצאים לכל מיני פעולות ומרגישים שצריכים אותם. הם מבינים את הצורך הזה".
"עוד דבר שהבנו - הסיפור התורני צריך להשתנות. נתנו לחרדים לשמור על עולם התורה, זה היה מן הסדר במדינת ישראל שהוא בסדר, ובסוף אנחנו בשביעי לאוקטובר למדנו שצריכה להיות פה תפיסה הוליסטית. בסוף אני קמה בבוקר ומתפללת ואז בעלי יוצא לצבא. אין פה מערכות נפרדות ואנחנו מבינים שצריך לשים את זה בפרונט. הסיפור של מדינת ישראל הוא ביטחון, זה לא עובד בנפרד. החוזק של מדינת ישראל היא שאנחנו מבינים שתורה וביטחון הולכים ביחד".
"הציבור החרדי הבין שעולם הישיבות הוא שלו והוא הגיע לפה כי פה אפשר לחיות כיהודים, ולכן אם אנחנו מבינים שזה הולך היום ביחד, התיקון הוא להפסיק להפריד בין העולמות. זה רק עובד ביחד. חובה לשרת בצבא זו חובה אזרחית, אבל זו גם חובה הלכתית, וכל מי שטוען ואומר 'אסור', פשוט לא אומר אמת, וצריך לשים את זה גם על השולחן".
דוידי, קצין מילואים, אמר: "אני חושב כמו שנאמר פה, אין תשובה של אחד ואפס, אנחנו מבינים שהחיים יותר מורכבים. אצלנו בגדוד אנחנו בסבב רביעי ואני לא צופה את הירידה הזאת, אבל אני שומע מהרבה חברים שלי, מג"דים ומ"פים, שיש בעיה כזאת. זה אירוע ערכי שפוגע בחוסן ובלכידות של החברה וביכולת של המפקדים לקרוא ללוחמים להגיע ללחימה".
"כל הגדוד שלי, 680 חיילים, שלכולם יש קריירה ומשפחה ועסקים, ואתה משלם מחיר אדיר. ואיך אתה מניע את הלוחם להגיע כשקבוצה כל כך גדולה בהגדרה לא מגיעה".
"יש משתמטים בכל החברה. תל אביב ממש לא משתמטת כחברה, כעיר היא מגייסת ציבור ענק ללוחמים ולתפקידים נוספים. בוודאי שיש פגיעות כאלה ואחרות, ובכל זאת כשאני מסתכל לחיילים שלי בעיניים, כשאני מסתכל על אלו שנפלו ולא נמצאים איתנו עכשיו, ואני מסתכל על סעדיה דרעי, אחרי הערכיות שדיברנו עליה בצורה מאוד ברורה - לצערי הרב אנחנו בתקופה ארוכה לפנינו של מלחמה, גם בצפון, גם בדרום, וגם ביו"ש שזו חזית בוערת".
"בוא נשים את הפרקטיקה בצד, המשחק הוא פוליטיקה - איזה קואליציה תהיה יותר מסבירה פנים לחוק הגיוס? החבל לא יקרע כי אין חבל אחד. אפשר למתוח, אפשר להביא למצב שבאמת יעשה שינוי ערכי. איזה קואליציה אחרת תהיה יותר טובה? אנחנו נבוא למילואים, אנחנו נגן על ביטחון המדינה, אבל רק שיצטרפו אלינו עוד אנשים".
דני הוסיף: "אני חוזר לשתי הזוויות החשובות ביותר בעיני. מהזווית הצבאית, אם אנחנו מנסים לסדר מחדש את המערכת מצבא קטן וחכם לצבא גדול וחכם, יש הרבה מאוד מגזרים שאפשר למצוא עוד קלפים ולבנות מחדש את העניין הזה. אז נכון שאפשר לעשות את זה אחרת".
"אני חוזר לזווית החברתית שדווקא כשמסתכלים עליה, הכאב שקיים, שאת מביאה פה ממקום הכי אותנטי של מי שנושאת על גבה משפחה של משרת. יש פה שבר חברתי מתוך הבנה שקבוצה מסוימת לא מוכנה להיות חלק מהמשחק, גם הציבור הערבי שיכול להיות לאו דווקא בצה"ל אלא בשירות לאומי. אם רוצים לפתוח מחדש את הדיון בואו נוסיף את כל חלקי החברה, גם הערבים גם החרדים, ואז נחליט באיזה מסגרות".
אורי הגיב: "הזכות לבחירת ראשונים היא של הצבא. הצבא בוחר ראשון. אנחנו מאמינים שהציבור הערבי הוא חלק מהסיפור. מה שהשתנה זה הצורך המבצעי של הצבא לחיילים ולוחמים. חייבים להחזיר את האמון לצבא העם. זו אומנם סוגייה פוליטית אבל היא סוגיה לאומית ממדרגה ראשונה. חייבים לייצר משוואה שבה מאוד לא משתלם להשתמט בישראל".
"גם ברגע שנעשה את הסדר הזה, אנחנו חייבים לייצר משוואה שיהיה יותר משתלם לשרת, ולהתחיל לדחוף את העגלה לשם. בפנימה הצבנו יעד של עשרות אלפי צעירים חדשים שלא לקחו חלק, בהבנה שאפשר להגיע לשם אבל צריך חוק".
"אני מאוד חושש מהמצב הזה. מעל הכל יש אתוס של שירות שצריך לשמור עליו. בנקודה שאנחנו נמצאים צריך לייצר את התנאים שיאפשרו לזה לקרות. אנחנו הרבה שנים קיווינו שיגיע הרגע שלא מגיע, לכן אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לשים קו - מי שמשרת יקבל תמריצים בכל דרך אפשרית. שמדברים שמהלך מלחמה על לפטור מגזר שלם של ציבור משירות, זה לא נתפס".
"צריך להכיר בזה שאנחנו לא שם, ואנחנו מאמינים שהעם הזה חזק ויש אוכלוסיות מדהימות ויש מגמות בחברה החרדית שצריך לברך עליהן". לדבריו, "באשר לסוגייה הפוליטית - רוב עצום מדבר על שירות לכולם ועל סנקציות שליליות. אם אנחנו צריכים להסתכל מה שהציבור אומר, גם בקרב תומכי הליכוד, התשובה ברורה מאוד".
דוידי השיב: "בתור אחד שלובש 20 שנה מדים, אני רוצה להגיד לך שרוב החיילים באים כי זה חובה, כי כל צעיר במדינת ישראל מקבל צו 8 ומשלם מיסים. גם בצה"ל רוב האנשים מגיעים כי צריך, ולמילואים באים רק בגלל האנשים".
נועה הוסיפה: "יש פה פער בין המנהיגות הפוליטית החרדית לבין השטח. השטח רוצה גיוס, הם מבינים את זה, אנחנו פוגשות אותם. אנחנו מדברים פה על ההנהגה, אנחנו מנהלים את השיח מול ההנהגה ולא מול הציבור".
"הם יתרגלו לקשר הזה עם החברה הישראלית שכרגע לא מאפשרים לזה. הם יבינו שהצבא לא בא לחנך אותם, אף אחד לא מבקש מהם להיות אחרת. אנחנו מנסים לשבור את מה שההנהגה אומרת. היא עסוקה בפוליטיקה ובכסף. אנחנו באים לשבור ולהגיד - תנו לשטח להגיע, תנו להם להגיע ולבחור".
"אני חושבת שיש חשש, אבל השאלה איך אנחנו מתמודדים עם החשש. אנחנו נעזור בתהליך הזה ונלווה אותו כמו שאנחנו מלווים חברות אחרות. אני הייתי בשירות לאומי באשדוד וליוויתי את החברה האתיופית. היום אנחנו מסתכלים על אחוזים מהחברה האתיופית, אחוזים כל כך גבוהים, והתהליך נכנס והקהילה עזרה ותמכה".
נועה חתמה בפנייה לשר סמוטריץ': "אני רוצה להגיד לשר - זה לא חוכמה לגלגל אלינו את השאלה, זה לא פתרון. לא בגלל שזה פוליטיקה, אני מגלגלת אליך חזרה את השאלה. אתה, בתור נבחר ציבור שעומד בממשלת הימין שאנחנו בחרנו אותה, מה אתה עושה? אתם אלה שאומרים לצה"ל מה לעשות. תגרמו לצה"ל להביא את כל מי שצריך, אבל אל תעשו פה טעות היסטורית. להפך, תתקנו. לעשות ציונות - בשביל זה נבחרתם. אני שולחת את בעלי, מה שאני יכולה לתת למדינת ישראל אני נותנת. אתה מנהיג, לא האזרחים צריכים להנהיג. זה לא עובד אחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו