במבט ראשון, חידוש הלחימה בעזה ביוזמה ישראלית נראה ככרוניקה של תהליך צפוי מראש. התוכניות המבצעיות למהלך הוכנו עוד בהכוונת הרמטכ"ל הקודם רא"ל הרצי הלוי. לרמטכ"ל הנכנס רא"ל אייל זמיר היה ברור שיידרש מיומו הראשון למוכנות צה"ל לחידוש הלחימה.
המראת מטוסי ומסוקי קרב של חיל האוויר לתקיפות ברצועת עזה // דובר צה"ל
במודעות זו בחן אישית את התוכניות והתאים אותן לתפיסתו. הנהגת צה"ל הציגה מוכנות לחידוש הלחימה אבל הדגישה כי העיתוי לפתיחת ההתקפה מופקד בידי הדרג המדיני בציפייה שימצה את המשא ומתן לשחרור החטופים.
ההחלטה ליוזמה התקפית שפורצת מתוך הפסקת האש היתה בוודאי קשה ומורכבת. את משפחות החטופים היא הטילה אל תהום נוסף של אי־ודאות. היא יכולה להיות מוסברת במבוי הסתום שאליו נקלע המו"מ על שחרור החטופים, אולם בשלב זה היא רחוקה מלהבטיח תפנית בחמאס למוכנות לשלב ב'.
המשך המהלך ההתקפי תלוי ככל הנראה בהתפתחות שיכולה אולי לשנות את עמדת חמאס ביחס להצעות חדשות של הגורמים המתווכים, בכלל זה ההצעה המצרית, להיענות חמאס. בהתרחשות כזו, סביר להניח כי המתקפה הישראלית תיעצר. זה בין היתר היתרון של לחימה אווירית, בשונה מלחימה יבשתית, ביכולת להפסיק את פעולת הכוח האווירי בטווח זמן מיידי.
אם לא תתרחש תפנית בעמדת חמאס, הלחימה הישראלית תידרש להתפתח גם ללחימה יבשתית. מתקפה יבשתית לתוך רצועת עזה תכוון במטרותיה להישג שטרם הושג בשנה וחצי של הלחימה – לחיסול הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס ברצועת עזה.
להשגת מטרה זו יידרש גיוס רחב של כוחות מילואים בציפייה למהלך מהיר להישג מערכתי ברור ומשמעותי. אולם הלחימה עלולה גם להתארך. בינתיים ההחלטה על חידוש הלחימה זקוקה לתמיכת הציבור. על הממשלה לשכנע את הציבור כי לא אינטרסים פוליטיים לשימור הקואליציה הובילו את ההחלטה. התמיכה הציבורית תהיה מושפעת כמובן גם ממידת ההצלחה של המבצע.
בכל דרך בשיח הציבורי הישראלי ובזירה הבינלאומית תופנה אצבע מאשימה כלפי ממשלת ישראל שהפרה את ההסכם עם חמאס, בסירובה להתקדם לשלב ב' ובהחלטה לחידוש הלחימה. את הגורמים העוינים למהלכיה של ישראל בזירה הבינלאומית לא יהיה ניתן לשכנע בצדקת ההחלטה הישראלית.
אולם לציבור הישראלי נדרשת הממשלה למאמץ הסברה על הכורח בחידוש הלחימה. ההתארגנות המהירה של חמאס, יחד עם ההתרעה שפורסמה אתמול על כוונת ארגון הטרור להתקפת פתע נוספת לעבר יישובים ישראליים, יכולים להסביר את ההחלטה לחידוש הלחימה.
גם הגיבוי המוענק מהממשל האמריקני ראוי לתשומת לב. היה זה הלחץ האמריקני בהובלת השליח וויטקוף שהביא לקבלה הישראלית של הסכם הפסקת האש. כך נכנסה הממשלה להסכם בהכוונת הבית הלבן, ולכן היא זקוקה לתמיכתו בהחלטה לפרוץ את ההסכם.
בתנאים אלה עדיין הכל פתוח להתהוות שלא ניתנת בשלב זה לחיזוי. נקווה ונתפלל להחלטות נכונות למיצוי מועיל של פוטנציאל המהלך הצבאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו