חולשה במסווה של זחיחות: חמאס פגיע מתמיד, אבל שקוע באופוריה

במשך כמעט חודש חמאס מרח את הדיונים עם המתווכים. בארגון הטרור שוב הוליכו שולל את ישראל עם האשליה שיהיו מוכנים להארכת השלב הראשון בתנאים מסוימים. בפועל, הם הרוויחו זמן יקר לשיקום יכולות ולהיערכות צבאית, ודבקו בדרישות להפסקת אש קבועה ולנסיגה מלאה מעזה.

ישראל לא קיבלה דבר בתמורה, ולכל הפחות היתה מוכרחה להציב שוב איום צבאי אמין. בתום יותר מ־50 ימים צה"ל אכן יצא לגל תקיפות נרחב ברצועה, שהוביל למאות הרוגים פלשתינים, רבים מהם מחבלים.

גם למתווכים ממדינות ערב היה אינטרס שקוף להאריך את הפסקת האש עד אינסוף. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א-סיסי, אמר השבוע: "המתיחות האזורית" גרמה להפסד כספי של 800 מיליון דולר בחודש בתעלת סואץ.

הפעילות של החות'ים בתימן שיבשה את נתיב השיט בים האדום והפכה את המצרים למתווך בעל עניין. והנה, בקהיר זימנו בדחיפות את הנהגת חמאס לפגישות עם המודיעין המצרי בעקבות גל התקיפות. לפי דיווחים זרים, כעת המתווכים הערבים מנסים להביא לשחרור של כמה חטופים כדי לחדש את הפסקת האש.

המוניטין הקטארי

במקביל, קטאר מנסה ליזום מהלך בינלאומי נגד ישראל. ראש ממשלתה החלקלק, מוחמד אל-ת'אני, דרש פעולה שתאלץ את ישראל "לעמוד בהסכם הפסקת האש ולחזור למשא ומתן". מבחינת האמירוּת, המוניטין שלה כמתווכת נמצא על כף המאזניים. זאת לא תהיה המבוכה הראשונה שירושלים מספקת לדוחא בתקופה האחרונה. נראה שהקטארים מוטרדים במיוחד מהיחסים עם ארה"ב, ומנסים להתחנף לממשל טראמפ בכל דרך אפשרית, כולל במסגרת המגעים לעסקת חטופים.  

ספק אם ניסיונות אלה יביאו להתקדמות כלשהי לעבר עסקה. בשבועות האחרונים ישראל היתה מוכנה ללכת כברת דרך כדי להמשיך בהסכם.

אשליית כוח

אלא שבחמאס איבדו את הקשב להלך הרוח בציבור הישראלי ושקעו בהיבריס. התיאבון תפח נוכח שחרור המוני המחבלים, וגרם להם לפרסם הצעה מרתיחה בשישי: חטוף חי אחד וארבעה חללים בתמורה לכמעט חודשיים של הפסקת אש. זאת לא היתה הדרישה היחידה, ובחמאס קשרו זאת להתחלה מיידית בדיונים על השלב השני בעסקה.

מי שנאחז בהסכמה של הארגון ליישום אותו שלב, כנראה שלא מכיר את פרטיו. מהמספרים שזרק כלאחר יד בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק לפני כמה שבועות, בין 500 לאלף מחבלים על כל חטוף, עולה כי בארגון דורשים למעשה את ריקון בתי הכלא מאסירים ביטחוניים. גם במקרה כזה, ספק אם חמאס ישחרר את אחרוני החטופים.

נדמה שבחמאס מתעלמים גם מהתהפוכות האזוריות. חיזבאללה, שבעבר פתח בחזית הצפונית עבור הארגון, סיפק למשל הודעת גינוי ארוכה, שבה קבל על המלחמה של ישראל וקרא לקהילה הבינלאומית "לנקוט פעולה" כדי לעצור את ההסלמה.

מה שלא נכתב היה חשוב בהרבה: בדאחייה בביירות לא הבטיחו להזיז אצבע עבור חמאס. משתנה אחר נוגע לחות'ים, שעוברים בימים האחרונים טיפול שורשי מצד האמריקנים. למרות ההבטחות שלהם "להמשיך לתמוך בפלשתינים", ספק אם יוכלו לממש אותן. במילים אחרות, חמאס פגיע יותר מתמיד, אבל שקוע באופוריה.

לסיום, מסדרת החיסולים בעזה עולה שהפעם ישראל מתרכזת במנגנוני הממשל, השיטור והתעמולה של חמאס וארגוני הטרור האחרים. מדובר בלקח חשוב ודרך פעולה שנועדה כנראה להכין את הקרקע לחלופה לשלטון חמאס - בין שמדובר בגרסה של ממשל צבאי או כוח שיטור ערבי. השתלטות על הסיוע ההומניטרי - מכרה הזהב של חמאס - יכולה להיות מנוף לחץ נוסף על ארגון הטרור. רק בדרך הזו יהיה ניתן להתקדם לעבר הכרעה במערכה והחזרת החטופים שנותרו בשבי.