על סף תקיפה אמריקנית בתימן, עזה ואיראן: ראש השב"כ מכניס את המדינה למערבולת

הקהל לא מבחין בסלף המובהק שבדבריו של בר: "הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית... פסולה לחלוטין" • איש מודיעין בכיר שנמצא במגע קרוב וישיר עם הממונה עליו, ראש הממשלה, שהוא הצרכן העיקרי של המידע המודיעיני, חייב ליהנות מאמון מלא • רונן בר צריך לפתור אותנו מעונשו • פרשנות

רונן בר, ראש השב"כ, צילום: אורן בן חקון

במסמך יחסי הציבור שהוציא השב"כ ושרונן בר מכנה אותו "תחקיר", שעוסק בדרך ל־7 באוקטובר, מופיע משפט רב־משמעות: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון".

התקשורת העולמית מסקרת את הדחת רונן בר, צילום: .

דבר והיפוכו, ערפל מוחי. תגובתו עד כה של ראש השירות בר דומה ל"תחקיר"; יש התרסה וערפול, וניסיון להסתיר את כוונתו להמשיך בתפקיד גם לאחר שיודח בהחלטת ממשלה. אפילו האמירה שלו, שנראית לכאורה פשוטה, היא דו־משמעית וחמקנית: "בכל החלטה אשר תתקבל, הוא (ראש השב"כ) יכבד את החוק". זה משהו כמו, "בכל מקרה שתיפול פצצת מימן בסג'רה, אני אזמין לקינוח ביצת פברז'ה".

לפעמים בר מסובב את הדלי עם המים המעופשים במהירות מסחררת כך שלא יישפכו, והקהל לא מבחין בסלף המובהק שבדבריו: "הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית... פסולה לחלוטין". מושכל ראשון הוא שאיש מודיעין בכיר שנמצא במגע קרוב וישיר עם הממונה עליו, ראש הממשלה, שהוא הצרכן העיקרי של המידע המודיעיני, חייב ליהנות מאמון מלא.

רה"מ נתניהו: "בשל חוסר-אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ"

אחרת הוא חדל להיות אפקטיבי כגורם מודיעיני. אם ראש הממשלה לא בוטח בו, אז כל הזרימה המודיעינית הופכת לנגועה. ברור שאותו איש מודיעין חייב גם להיות ישר, עצמאי ואמיץ כך שרה"מ יידע שהוא אומר לו את האמת, לא מבצע "עריכה", ולא מנסה למצוא חן.

"בכוונתו להמשיך בתפקידו בתקופה הקרובה..." מבינים? כדאי לשים לב, שמלחמה אזורית על הסף עם התקיפות האמריקניות בתימן, ועם האתגרים בעזה ובאיראן. זה לא מפריע לראש השב"כ להכניס את המדינה עם חבריו, קברניטי ביטחון בעבר, שמאיימים להבעיר את הרחובות, למערבולת.

תקיפה אמריקנית בתימן על סף מלחמה אזורית, עזה ואיראן - אבל  ראש השב"כ רוצה להכניס כעת את המדינה למערבולת

ישראל היא מדינה ייחודית, שמייד עם הקמתה היא סובלת מרצף של שערוריות וזעזועים שמקורם בשירותי הביטחון החשאיים או צה"ל. המשותף לכל האירועים החמורים האלה, מאז ימי עסק הביש ב־1954, הוא יצירת בעיות במקום לפתור בעיות. בעיתון שנותן היום רוח גבית ומסייע להעביר איומים מסביבת השב"כ אל ראש הממשלה נתניהו, ישנו כותב בכיר ששימש כלי להפלת תיק קו 300 על איציק מרדכי.

מאיימים שוב. החות'ים בתימן, צילום: אי.פי.אי/אי.אף.פי

רק יותר מאוחר התגלה שאנשי השירות הרגו את המחבל שיצא חי מהאוטובוס. גוף ריגול מדעי, הלק"ם, יצר משבר קשה ביותר מול ארה"ב בפרשת פולארד. האמריקנים הגיעו בסוף שנות ה־80 למסקנה, שמערכת הביטחון בישראל שורצת חפרפרות - מאחר שחלק מהמידע הגיע לידי בריה"מ.

וכך הלאה עד אירועי הסרבנות שקדמו ל־7 באוקטובר 2023. מצופה מבעל תפקיד אחראי שלא ילך סחור־סחור. כוונת הממשלה ברורה ואין מקום לפרשנות. בר יכול להערים עוד בעיות; והוא יכול גם לפטור את עם ישראל מהעונש של מחול שדים מתמשך. שב"כ הוא לא רכושו הפרטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר