"בכל בוקר כשאל ג'ולאני יפקח את עיניו - הוא יראה את צה"ל": כתבת "ישראל היום" בחרמון הסורי

מביקור של כמה שעות בפסגת החרמון הסורי, ניתן בהחלט להבין את הצורך הביטחוני בהחזקת המרחב. כמה שעות לאחר שצה"ל תקף כ-40 מטרות בסוריה, הגענו היום עם שר הביטחון, ישראל כ"ץ, וסגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, לביקור במוצב העמוק ביותר של צה"ל בשטח סוריה, "ח1" שמו, שממוקם קצת מתחת לפסגת החרמון הסורי, המתנשא לגובר 2,817 מטרים.

מהפסגה ניתן לראות את דרום לבנון מתפרסת לפנינו, את הבקעא, את ציר ההברחות בגבול סוריה לבנון ואת הכפרים שאליהם חזרו הלבנונים לאחר יציאת כוחות צה"ל מהמקום. מהמוצב, שהוא למעשה מוצב סורי ישן הממוקם 36 ק"מ בלבד מדמשק, ו-14.5 ק"מ בקו אווירי משטח ישראל, ניתן לראות היטב כיצד הסורים ראו אותנו, וכיצד השקיפו על החרמון הישראלי, שנמצא כ-600 מטרים נמוך יותר מהפסגה הסורית.

"בכל בוקר כשג'ולאני יפקח את עיניו בארמון הנשיאות בדמשק הוא יראה את צה"ל צופה בו ממרומי החרמון ויזכור שאנחנו נמצאים כאן, ובכל מרחבי הביטחון בדרום סוריה, כדי להגן על תושבי הגולן והגליל מול כל איום שלו ושל חבריו הג'יהאדיסטים. צה"ל נערך לשהייה בסוריה לזמן בלתי מוגבל", אמר השר כ"ץ. "נחזיק באיזור הביטחון ובחרמון, ונוודא שכל מרחב הביטחון בדרום סוריה מפורז ונקי מנשק ומאיומים, ונגן גם על שלומם של הדרוזים במרחב".

השר כ"ץ התייחס לתקיפות הנרחבות במהלך הלילה ברחבי סוריה, והדגיש כי הן נועדו "לממש את המדיניות עליה הודענו והתרענו ולסכל איומים על מדינת ישראל". עוד ציין, "נהדק את הקשר עם תושבי האזור, ובקרוב, ב-16 בחודש, תתחיל עבודת הדרוזים ביישובי רמת הגולן".

התנאים בפסגת החרמון הסורי לא פשוטים, למרות שהגענו לשם ביום טוב יחסית, ובמקום שררו מספר מעלות בודדות מעל האפס. בשבוע שעבר, מספרים האלפיניסיטים, שררו במקום כ-25 מעלות מתחת לאפס. "הסורים בנו בחרמון הסורי תפיסת הגנה שקשה להבקיע אותה. הם הקימו בכל 500 מטר מוצב, עם עמדות מקלעים ועמדות נ"ט, תעלות מבוטנות. היה להם תו"ל הגנה רציני, שאם היינו צריכים להבקיע אותו זה היה עשוי להיות קשה", אמר אחד מהם.

אלא שכידוע, לאור ההתפתחויות בסוריה, צה"ל לא נדרש להילחם בצבא הסורי, ובתוך זמן קצר לאחר שהחיילים הסורים נטשו את העמדות, השתלטו עליהן. "ביצענו הרבה פשיטות, טיהרנו את המוצבים, שהם קטנים יחסית", אמר מפקד אוגדה 210, תא"ל יאיר פלאי. "במרבית המוצבים היו אמצעי לחימה. אנחמו ממשיכים בפשיטות, פשטנו גם ב-72 שעות האחרונות".

מוצב 'ח1' שבו ביקרנו היום, היה מלא בסולר ובבנזין שהשאירו החיילים הסוריים שנמלטו. כשהכוחות השתלטו על המקום במהלך חודש דצמבר, הם עבדו מסביב לשעון כדי להפוך אותו לראוי, יחסית, למגורי אדם, לפני השלג הכבד שירד במקום.

מאז, הקים צה"ל בשטח תשתיות המאפשרות שהייה ארוכה, ומלבד גנרטורים ואמצעי לחימה, הביאו לשם מיכליות סולר ואמצעים נוספים המאפשרים שהייה ארוכה בתנאים לא פשוטים. לאור התנאים הקשים, מספרים בצה"ל כי החיילים הסוריים היו נוטשים את המוצבים בכל חורף, ושבים אליהם רק כשמזג האוויר היה מאפשר זאת. צה"ל, מצידו, שוהה במקום גם בתנאים המורכבים ביותר.

המטרה, מסבירים בצה"ל, היא להגן על היישובים הישראליים לא מקו הגדר, ולוודא שגורמים איסלאמיים לא מתבססים על גבול ישראל. במערכת הביטחון הישראלית מוטרדים בעיקר משלושה גורמים בסוריה: הממשל החדש, שמנסה לבנות את צבאו מחדש, פלשתינים ששוחררו בהמוניהם מבתי הכלא של אסד, בעיקר אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי, שקיים חשש שיפעלו נגד ישראל, וגורמי חיזבאללה ואיראן, שאמנם ברחו בגלל אלג'ולאני, יש להניח שלא יוותרו כל-כך מהר וינסו לגשש את דרכם חזרה לשטח.

נוכח האיומים בצה"ל מחזיקים בגזרה כתשעה גדודים, רובם סדירים, שנועדו להגן על היישובים מתוך מרחב החיץ שנכבש עם נפילת משטר אסד. בצה"ל חילקו את המרחב הסורי לשלושה מרחבי עניין: הראשון הוא מרחב החיץ, שבו שוהים הכוחות ב-9 מוצבים עיקריים, שניים בחרמון ושבעה נוספים במרחב החיץ; מרחב הביטחון שמתמשך עד כ-15 ק"מ מהגבול, שבו ישראל לא מאפשרת לאף גורם עוין לנוע, ומרחב ההשפעה, עד ציר סווידא דמשק, במרחק של כ-65 ק"מ נוספים, שמוגדר כאזור שלישראל יש בו אינטרס ביטחוני.

במקביל, בצה"ל מקיימים מאמץ לסייע לאוכלוסייה האזרחית במקום, כ-25,000 ברמת הגולם ועוד כ-12,000 אזרחים בכפרים במורדות החרמון, כדי שזו לא תפתח רגשות שליליים כלפי הנוכחות הישראלית במקום. במקביל, בהתאם להנחיית הדרג המדיני, נערך צה"ל גם להגן על האוכלוסייה הדרוזית במקרה הצורך, בהתאם להבטחה שניתנה לראשי הקהילה הדרוזית בישראל.