41 בשבי חמאס מאז שנחטפו ב-7 באוקטובר, כך עולה מניתוח שביצע הניו יורק טיימס של דוחות פורנזיים וחקירות צבאיות לגבי מותם, וכן ראיונות עם יותר מתריסר חיילים ובכירים ישראלים, בכיר אזורי בכיר ושבעה בני משפחה של חטופים.
חלקם נהרגו בידי חמאס, חלקם מאש ישראלית, וסיבת המוות של חלקם עדיין אינה ידועה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טען לאורך זמן רב שרק כוח צבאי יכול לאלץ את חמאס לשחרר את החטופים. מתנגדיו של נתניהו טענו שככל שהמלחמה נמשכת זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שהחטופים יוצאו להורג על ידי חמאס או ייהרגו בתקיפות ישראליות.
הוויכוח קיבל משמעות רבה יותר בימים האחרונים כאשר המדינה ניצבת בפני אפשרות של חזרה למלחמה לאחר הפסקת האש האחרונה. הממשלה שינתה לאחרונה את התהליך כשהציעה מסגרת חדשה, שנדחתה מיד על ידי חמאס, שקראה להארכה של שבעה שבועות שבמהלכם הארגון ישחרר חצי מהחטופים החיים ויחזיר את שרידי חצי מההרוגים.
מבין 59 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה, ממשלת ישראל אמרה שרק 24 בחיים.
מספר חטופים כמעט בוודאות נהרגו בימים הראשונים של המלחמה, לפני שהיה אפשר לחתום על הפסקת אש, לפי שני בכירים ישראלים. אך רבים אחרים מתו מאז שהפסקת האש הראשונה הקצרה קרסה בנובמבר 2023 והלחימה נמשכה.
מנסיבות מוות שונות
שבעה חטופים הוצאו להורג על ידי שוביהם כאשר כוח צה"ל התקרב, וארבעה אחרים מתו בתקיפות אוויריות ישראליות, לפי בכירים ישראלים וממצאים פומביים של חקירות צבאיות.
שלושה חטופים - יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה - נהרגו בשוגג ע"י כוח צה"ל שטעו בהם וחשבו שהם מחבלים, כך אמר צה"ל בפומבי; אחד נורה למוות באש צולבת במהלך ניסיון החילוץ - סהר ברוך. הנסיבות סביב מותם של 26 אחרים עדיין אינן חד-משמעיות.
בדיווח נכתב גם כי במקרים מסוימים ישנן טענות סותרות, "כמו במקרה של משפחת ביבס. חמאס אמר כי השלושה נהרגו בתקיפה ישראלית, אך צה"ל אמר כי הם נרצחו".
בדיווח נטען כי "אף צד לא הציע הוכחות למסקנותיו". לאחר בדיקת הגופות, ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית בישראל, אמר בהצהרה כי אין ראיות לכך שהם נהרגו בהפצצה.
"המטרה לחסל את סינוואר קיבלה עדיפות גבוהה יותר"
על פי התחקיר, באוגוסט 2024 כוחות ישראליים התקדמו בדרום עזה בחיפוש אחר סינוואר. האזור סומן כמוגבל לפעילות במפות צבאיות, וצה"ל העריך שבאזור הוחזקו חטופים במנהרות. שלושה בכירים אמרו לניו יורק טיימס שבפעילות באזור סיכן הצבא את חיי החטופים, שכן חמאס עוד זמן רב קודם לכן הורה לשובים בכל רחבי עזה לרצוח את החטופים אם יראו כוחות ישראליים מגיעים לאזור ויחשבו שהם באו לחלץ אותם.
לפי ארבעה בכירים במערכת הביטחון, המטרה לחסל את סינוואר קיבלה עדיפות גבוהה יותר. ואכן, ב-31 באוגוסט, במקום את סינוואר גילו חיילים את שש גופותיהם של הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת, שנורו, נרצחו וננטשו במנהרה צרה. סינוואר עצמו נהרג מאוחר יותר, ב-16 באוקטובר, במבצע אחר.
"חמאס היה בסופו של דבר אחראי"
חלק מקרובי החטופים מאשימים את חמאס בלבד במותם. נירה שרעבי, שבעלה החטוף נהרג בתקיפה אווירית ישראלית לפי חקירה צבאית, אמרה בראיון כי חמאס היה בסופו של דבר אחראי "כי הם לקחו אותו ושמו אותו שם".
אחרים מאמינים שהממשלה דאגה יותר להילחם בחמאס מאשר להציל את יקיריהם.
"הממשלה הטעתה את הציבור בכך שהמעיטה בסיכונים שהמלחמה הציבה לחטופים", אמרה מירב סבירסקי.
אחיה, איתי, שרד תקיפה אווירית ישראלית רק כדי להיות מוצא להורג על ידי שובה חמאס ימים לאחר מכן, לפי שלושה בכירים ישראלים וגברת סבירסקי, שקיבלה תדרוך מהצבא.
"השובה רצח את אחי. אבל הסיבה שהוא ירה בו הייתה המבצע הצבאי", הוסיפה סבירסקי.
בלילה אחד בדצמבר 2023, כוח של לוחמי קומנדו ישראלים חשבו שהם על סף חילוץ חטופה. הכוח פרץ למחבוא של חמאס בעזה, מצפים למצוא אישה ישראלית בחדר נפרד משוביה, לפי שלושה בכירים ישראלים.
במקום זאת, הם מצאו את עצמם בחילופי אש עם מחבלי חמאס. האישה לא הייתה בשום מקום. מבלי שקציני המודיעין הישראלים יבחינו בכך, חמאס החליף אותה, כנראה, בחטוף גבר, סהר ברוך, לפי הבכירים.
זמן קצר לאחר מכן, סהר נהרג באש צולבת שגם פצעה חיילים ישראלים, אמרו הבכירים. לא ברור אם ברוך נהרג מאש כוחותינו או על ידי שוביו; חמאס פרסם מאוחר יותר סרטון של גופתו. שרידיו של סהר ברוך עדיין בעזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
