מחסן טילים שירד למצולות: הצי האיראני חטף מכה קשה

השריפה שפרצה באוניית חיל הים האיראני "חארג'" הביאה בשלב הראשון לנטישתה על ידי אנשי הצוות שלה, ובהמשך לטביעתה במפרץ עומאן - סמוך לחופי דרום איראן.

חארג' היא אוניית אספקה ותדלוק של הצי האיראני, שנבנתה במספנות בבריטניה והועברה לצי האיראני בשנת 1984. האיראנים שינו במעט את הדגם הבריטי והוסיפו לו בעיקר יכולות אחסון והנפה גדולים יותר, וכן אפשרות להנחתת מסוקים על הסיפון. החארג', לאורך כל שנות שירותה, היתה כלי שיט מרכזי בצי האיראני, שאינו מצויד בכלי שיט מתקדמים ויכולותיו המבצעיות אינן מרשימות כלל.

בפברואר 2011, בהיותי מפקד חיל הים, החליטו האיראנים להפגין יכולת ימית כביכול ושלחו את החארג', מלווה בכלי שיט צבאי נוסף, לנמל לטקיה שבצפון סוריה - כדי לקיים כביכול תמרונים ימיים עם חיל הים הסורי. הפלגה זו היתה בעצם התרסה כלפי ישראל וארה"ב, והפגנת כוח כביכול שמוכיחה "אנחנו צי שמפליג לכל רחבי העולם". בכוונתם של האיראנים היה להשאיר את הכלים למשך תקופה ארוכה יותר באזור, אך תקלות טכניות ובעיות לוגיסטיות הביאו לידי כך שהאוניות שבו לאיראן כבר במארס אותה שנה.

אנו עקבנו באופן רצוף אחרי האוניות האיראניות בעת שנכנסו לים האדום, ולאחר מכן לתעלת סואץ ולים התיכון. החארג' יצאה מתעלת סואץ והפליגה צפונה לאורך חופי מדינת ישראל במים בינלאומיים. היה ברור לנו שהאיראנים ינצלו את הפלגתה של החארג' להובלת טילים ואמל"ח לסוריה, אולם לא היתה לנו סיבה מספקת שתעמוד במבחן הדין הבינלאומי כדי לפגוע בה. באותה עת היו במים הכלכליים של ישראל (שבאותה עת טרם הוכרזו) פעולות קידוח והתקנת תשתיות בשדה תמר, וכן היו אסדות קידוח ואוניות שפעלו במים הכלכליים למטרה זו. החארג' הפליגה בטווח קרוב לאחת האסדות, ואנו הקפדנו לאבטח את כל הפעילות הימית לאורך הנתיב של החארג'.

המעקב והליווי אחר הפלגתה של החארג' צפונה בוצעו באמצעים שונים ומגוונים במהלך כל הלילה כדי לוודא שאכן היא מפליגה בתום לב לנמל הסורי. חיל הים הישראלי היה דרוך ומוכן כדי להגיב לכל תרחיש. מובן שהחארג' ידעה שאנו עוקבים אחריה בדריכות, ואכן האירוע כולו עבר בשקט. למחרת בבוקר הונחה על שולחני תמונת תקריב גדולה של החארג', יושבת במרכז כוונות של אחד מכלי השיט של חיל הים שעקב אחריה. אכן היינו מוכנים לכל תרחיש. גם בדרכה חזרה היתה החארג' נתונה למעקב שלנו, וגם אירוע זה עבר בשלום.

אין אפילו ימאי אחד בעולם שישמח לראות תמונות של שריפה או טביעה של כלי שיט אחר, גם אם הוא שייך לגדול אויביך. כך, גם אנו ביום הזה מביטים בתמונות ומקווים שאוניות יפליגו בים בבטחה ויגיעו אל יעדיהן בשלום.