"שינוי גישה מול עזה": תוכנית הרמטכ"ל הנכנס

בתום 516 ימים למלחמה שסופה טרם נראה באופק, יסיים היום רב־אלוף הרצי הלוי את תפקידו כרמטכ"ל צה"ל ויוחלף על ידי אייל זמיר, שיועלה לדרגת רב־אלוף בטקס שיתקיים באופן חריג בבסיס הקריה.

הרבה תקוות תלויות בזמיר, שיהפוך לרמטכ"ל שנכנס לתפקידו בתוך פרק הזמן הקצר ביותר מאז שמונה, הראשון שנכנס ללשכת הרמטכ"ל תוך כדי מלחמה, וזה שיקבל לידיו את צה"ל במצב הקשה ביותר שבו היה מעודו. הוא יידרש לשקמו, ובעיקר לשקם את אמון הציבור בו ואת אמון המשרתים בו במפקדיהם.

לזמיר לא יהיו ימי חסד, והוא יודע את זה. נדמה שהוא באמת האיש הנכון במקום הנכון, והיחיד מבין אלו שהתמודדו מולו שמגיע עם הניסיון המתאים, בכל התחומים הנדרשים: בתחום המדיני ואפילו מעט פוליטי מתקופתו כמזכיר צבאי של ראש הממשלה, בתחום הכלכלי מתקופת היותו מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל, וכמובן עם ראייה ביטחונית מפוכחת שאותה גיבש במשך עשרות שנות שירותו בצה"ל.

למרות הזמן הקצר שהיה לו להיערך לתפקיד, הוא ייכנס אליו לאחר שביצע אבחון עמוק על צה"ל. בשבועות האחרונים ביקר זמיר בכל הגזרות ובין היתר בחמשת המוצבים של צה"ל מעבר לגבול בלבנון, ונכנס לעזה ולג'נין. את הביקור בסוריה הוא צפוי להשלים בעתיד. במסגרת ביקוריו אלה הוא ישב עם מפקדי הפיקודים ושוחח אחד על אחד עם מפקדי האוגדות, באופן בלתי אמצעי, בישיבה על ספסלי קק"ל או בנסיעה בג'יפ, כדי לשמוע מהם מה הם באמת חושבים. 

לאחר התהליך העמוק שביצע, סימן לעצמו זמיר את הכיוונים שאליהם הוא מתכוון להוביל את הצבא, חלקם בטווח הזמן המיידי, של השבוע הראשון לתפקידו, ואחרים בטווח הזמן הבינוני והארוך. לאור מה ששמע מהשטח, הדבר הראשון שיעשה היום כרמטכ"ל הוא לטפל בסוגיה הבוערת של דיוני השיבוצים, כלומר המינויים של אנשי הקבע הבכירים בצה"ל.

זמיר מתכוון לקבל הכרעות מהירות בעניינם של עשרות קצינים הממתינים חודשים ארוכים למינוי כבר במהלך היממה הראשונה לכהונתו, גם אם המשמעות היא "לילה לבן" של פורום המטה הכללי של צה"ל. זמיר מתכנן לרתום את השר כ"ץ למהלך, לאחר שכזכור לפני כמה שבועות החליט השר שלא לאשר חלק מהמינויים שניסה הרמטכ"ל היוצא לקדם, שהבולט שבהם הוא מינויו של אלוף־משנה אפרים אבני - ששימש קצין אג"ם פיקוד דרום ב־7 באוקטובר ובתקופה שקדמה למלחמה - למפקד חטיבת הצנחנים.

נקודת זמן קריטית

סביר להניח שזמיר שוקל אם לפתוח לפחות חלק מתחקירי המלחמה המוצגים בימים האחרונים, לנוכח הביקורת הקשה הנשמעת בתוך הצבא בנוגע למהימנותם ולאופן שבו בוצעו. ההערכה היא שלפחות בעניינם של חלק מהמפקדים שהיו מעורבים במחדל צפוי זמיר לקבל החלטות חותכות ומהירות, ובעניינם של אחרים הוא צפוי לבחון את הדברים בתקופה הקרובה.

שלשום הקדים ראש אגף המבצעים, אלוף עודד בסיוק, תרופה למכה כשהודיע על התפטרותו, וההערכה היא כי יש קצינים נוספים שסביר להניח כי יודיעו על פרישה בימים הקרובים, או יודחו. כך, למשל, מפקד פיקוד הדרום שקדם לאלוף פינקלמן וכיום משמש ראש אגף אסטרטגיה, אלוף אליעזר טולדנו, שלא יישאר עוד בצה"ל. מפקדים אחרים, כמו מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, צפויים לקבל גיבוי מלא מהרמטכ"ל זמיר, בניגוד לדיווחים ולשמועות שנפוצו בימים האחרונים, שלא בצדק.

מבחינה מבצעית, זמיר נכנס ללשכת הרמטכ"ל תוך כדי מלחמה, כשכל זירות הלחימה עדיין פתוחות, מי יותר ומי פחות. אם לא יתרחש אירוע חריג שישאב את צה"ל, כמו התפרצות בלתי נשלטת ביהודה ושומרון, יתמקד זמיר בשתי זירות עיקריות בשלב זה: עזה ואיראן. אין ספק שמדובר בנקודת זמן קריטית בכל הנוגע לאיום האיראני. הרמטכ"ל הנכנס, כמו גם הצמרת המדינית־ביטחונית בישראל, משוכנעים שיש למנוע מאיראן להפוך למדינת גרעין, ולכך יש להיערך מבחינה התקפית והגנתית, וכן מדינית.

הכרעת חמאס

באשר לרצועת עזה - המצב, כידוע, מורכב יותר. לזכותו של זמיר ייאמר כי זמן קצר לאחר תחילת המלחמה הוא הציב בחדרו את תמונתה המבועתת של שירי ביבס, האוחזת באימה בשני בניה, אריאל וכפיר, בעת חטיפתם. תזכורת לחובה המוסרית והערכית של צה"ל ומדינת ישראל להשיב את כל החטופים. את הזירה הדרומית מכיר זמיר מקרוב עוד מהתקופה שבה שימש מפקד פיקוד הדרום. בעת שהיה אמון על הגזרה, דאג זמיר להכין תוכניות מבצעיות משמעותיות להכרעת חמאס במקרה הצורך. במהלך השנים תוכניותיו נגנזו על ידי מחליפיו והוחלפו באחרות, כפי שניתן היה לראות במבצע שומר החומות, שכיום בדיעבד ניתן להבין עד כמה נכשל.

עם תחילת המלחמה, לאחר השבת השחורה, כשלישראל היתה כל הלגיטימציה לפעול ברצועת עזה בצורה אגרסיבית מאוד, בחר המטה הכללי בראשות הלוי בגישה אחרת, שכללה בין היתר פעולה בטור, ולא במקביל, מסיבות שגם להן ניתן למצוא צידוקים.

במהלך המלחמה לזמיר, כמו גם לרבים אחרים (לרבות בני גנץ וגדי איזנקוט), היו לא מעט השגות בנוגע להתנהלותה. כעת, אם יידרש צה"ל לחזור ללחימה תחת פיקודו, ניתן רק להניח כי נראה שיטות פעולה אחרות, אגרסיביות יותר ונרחבות, שיהיו שונות מאוד מהתוכניות שאותן צה"ל מימש ב־15 החודשים האחרונים.

זמיר יכין את הצבא לתמוך בכל החלטה של הדרג המדיני, אך גישתו הבסיסית היא שבסופו של דבר אין ברירה אלא להכריע את חמאס, גם אם החברה הישראלית תצטרך לשלם, שוב, מחירים קשים. כן יידרש זמיר לעסוק בצורה מעמיקה מאוד בצבא הקבע שנמצא באחד המשברים הגדולים ביותר מאז הקמתו, ולהשקיע לא מעט משאבים כדי להתמודד עם פרישה המונית של קצינים. נושאים נוספים שבהם הוא צפוי לעסוק הם התרבות הארגונית בצה"ל, הנורמות והערכים שקצת פשטו את הרגל בצבא במהלך חודשי הלחימה הארוכים.

בשורה התחתונה - זמיר ידוע כאיש ישר, בעל חוט שדרה חזק. הוא נכנס לתפקיד עם גיבוי מלא של הדרג המדיני מצד אחד, אך מנגד הוא אינו חייב להם דבר, ומבחנו יהיה, במקרה הצורך, גם לעמוד על שלו, כלומר על האינטרסים של צה"ל מול כל מי שינסה לפגוע בהם. והכי חשוב, הוא יידרש לשקם את האמון בצה"ל, ובעיקר את תחושת הביטחון של כל אזרחי ישראל.