כשהתחקיר הופך לכלי במגרש הפוליטי

תחקירי צה"ל מגיעים השבוע יחד עם סיום כהונת הרמטכ"ל לכדי סיכום והצגה (של חלקם) לציבור, זה יהיה תחילת התהליך שרחוק מכדי סיום

התחקירים אינם שלמים מבלי שהדרג המדיני יחקר. צילום: רויטרס

השבוע, 16 חודשים מאז תחילת המלחמה וכשבוע טרם סיום כהונת הרמטכ"ל, מגיעים תחקירי צה"ל לכדי סיכום, מוצגים בפני הדרג המדיני וחלקם אף מגיעים לציבור. קודם לסיכום התחקירים, כבר החל תהליך של זיהום הליך התיחקור ושל העכרת האווירה, שגם ככה התאפיינה בחוסר אמון והערכה, בין הדרג הפוליטי לצבאי, מה שאף הוביל למתחים בתוך שורות הצבא.

במהלך השנה האחרונה היו מספר ניסיונות, לא מוצלחים יש לומר, לקדם את נושא התחקירים. כך היה בתחקיר "בארי" שהוצג בשעתו "כתחקיר בשל וראשון שהצבא השלים", והתגלה כתחקיר עם יותר סימני שאלה מסימני קריאה ועם פערים גדולים בעובדות, מה שהביא לכך שהצבא עצר את המשך התחקירים.

אלוף (במיל') מיקי אדלשטיין, מוביל התחקיר הצה"לי על הטבח בבארי. "יותר סימני שאלה מסימני קריאה", צילום: השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בהמשך הוסבר לציבור כי הצבא קיים תחקיר ממוקד על תפקודו של ראש חטיבת המבצעים, כדי לנקותו מאשמת רשלנות או אחריות בדרך למינויו לתפקיד ראש אגף המודיעין (תהליך שהעלה ועדיין מעלה הרבה ספקות. שכן, איך ניתן היה להפריד את תפקודו ואחריותו משאר התחקירים?) והציגו בפני הרמטכ"ל. לבסוף, שר הביטחון כ"ץ, שהציב כמעט אולטימטום לצבא לסיים את התחקירים ואת הצגתם עד סוף חודש ינואר 2025, תאריך שכמובן חלף מזמן.

עצימות הלחימה ירדה - צה"ל יכול היה להתפנות לתיחקור עצמי

יש אמת בטענת הצבא בתחילת המלחמה, כשעוד היתה עצימה והתנהלה במספר חזיתות ובמציאות מורכבת, לפיה לא היה זמן לעצור את הצבא ומפקדיו ולהתמקד בתחקיר. גם כוונת הרמטכ"ל למנות צוות מומחים חיצוני וותיק ונטול עכבות או כוונות שיתחקר מנקודת מבט חיצונית את אירועי 7 באוקטובר, בנוסף לתחקירים פיקודיים/מקצועיים פנימיים, הייתה במקומה, אך המהלך סוכל על ידי ראש הממשלה משיקולים וחשדנות פוליטית. מאז, עצימות המלחמה ירדה והצבא בהחלט יכול היה להתפנות ולתחקר את עצמו.

עזה. "עצימות המלחמה ירדה והצבא יכול להתפנות לתיחקור עצמי", צילום: רויטרס

התחקיר, נישמת אפו של הצבא, מטרתו להפיק לקחים ולקיים תהליכי למידה והשתנות, כדי למנוע הישנותם של מקרים דומים בעתיד, ולחולל שינוי בתהליכים מבצעיים/מקצועיים אשר מושפעים מאותם מקרים. אך כדי שהתחקיר יממש את ייעודו הוא צריך להתקיים באווירה מתאימה, באמון, בפתיחות, באומץ לב וביושרה. מקווה שזה המצב כיום בצה"ל.

הרמטכ"ל החדש יידרש גם למסקנות אישיות

אין לי ספק שבימים הקרובים יפתחו את מהדורות החדשות וימלאו את טורי העיתונים שלל דיווחים על מחדלים, ליקויים ופערים מסוגים שונים, ובכולם יהיה הרצון לשורה תחתונה, למצוא אשמים ולהסיק מסקנות אישיות. העיסוק בלילה ובשעות שלפני אותה שבת, מי נכח ומי לא, מה אמר והנחה זה או אחר, מי עודכן ומתי - כל אלה חשובים, אבל הם לא העיקר להבנת התמונה כולה.

הרמטכ"ל אייל זמיר. יידרש גם למסקנות אישיות, צילום: אייל זמיר

התחקירים הצה"ליים יפלו בידי הפוליטיקאים, שיקפצו על המציאה כמוצאי שלל רב במטרה למצוא את "האחראים למחדל". התחקירים לא יציגו מסקנות אישיות, אלה ימתינו לרמטכ"ל הנכנס, שלא בטוח שיקבל את התחקירים כפי שהם ויתכן וידרוש השלמות או העמקות. בסופן, יידרש הרמטכ"ל גם למסקנות אישיות, המתבקשות כל כך ממחדל בסדר גודל כזה.

שלוש נקודות מרכזיות שצריך לתחקר

מתוך אוסף התחקירים, נצטרך לשים דגש ולתת את הדעת על שלוש נקודות, שמענה עליהן ישים אותנו במצב טוב יותר להמשך:

  1. מעשה המודיעין – הצפה במידע ואוסף הנתונים מסיטים מהעיקר. האתגר במודיעין זה לא לספר את הסיפור (הנתונים, מה רואים או מה שומעים), אלא מה מבינים מהנתונים והתמונות שרואים. איך בונים מנגנון ומתודות עם המידע הנכון והמתאים, שמתחברים לכדי הבנה של המציאות? כמה ואיך המודיעין מאתגר את הקונספציה או עד כמה הוא מיישר איתה קו?
  2. מאמצי הפו"ש (פיקוד ושליטה) בכל הדרגים – תכליתם לייצר תמונת מצב, ועל בסיסה לקבל החלטות להפעלת הכוח. אך מה קורה כאשר קוביה ברצף ההיררכי קורסת (הגדוד או החטיבה או אפילו הפלוגה או היישוב)? איך בונים תמונת מצב, ואיך מונעים ממקבלי ההחלטות את העיוורון שמוביל לקיפאון? תמונת מצב מדויקת במציאות כאוטית היא הבסיס להפעלת הכוח, לתיעדוף כוחות, להתאמת כוח לבעיה וכשאין את כל אלה המבוכה בשטח שולטת.
  3. תפיסת ההגנה שגובשה במהלך השנים – כמה היא הותאמה והשתנתה אל מול המציאות, או שהמכשול עיוור את כולם? איך תפיסת ההגנה שמבוססת על "קו ההגנה לעולם ייפרץ" הועמדה במבחן האיום לפני 7 באוקטובר? כמה תפיסת הגנת הגבולות מוכנה לתרחישים מתפרצים עצימים? איך מותאמת היערכות הכוחות והכוננות על פני כל השנה מול אותה תפיסת הגנה?
המכשול לאורך רצועת עזה. "המכשול עיוור את כולם?", צילום: צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

יש לנו רק צה"ל אחד

תחקירי צה"ל ינסו לתת מענה לתשובות אלה ולעוד רבות אחרות, אך לעולם הם יהיו חסרים, מבלי שיחקר גם המימשק בין הדרג המדיני (אשר מכתיב מדיניות ומגדיר מטרות ולבסוף מאשר תוכניות מבצעיות) לבין הדרג הצבאי ייחקר - ואת זה יכולה לעשות רק ועדת חקירה ממלכתית. כשזה לא קורה, התחקירים הצה"ליים הופכים לכלי ניגוח פוליטי - עוד שלב במדרון הדה-לגיטימציה לארגוני הבטחון.

מחר, כשנתחיל להיחשף למחדלים, לליקויים ולתורפות, אל לנו לשכוח שיש לנו צה"ל אחד, וזה אותו צבא ואותם מפקדים שידעו להתאושש ולהגיע לאותם הישגים טקטיים בדרום ובצפון, מקרוב ומרחוק. אל לנו לקחת חלק בציד המכשפות האישי שיחרוץ גורלם של מפקדים - בואו נתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של איש.

הכותב: תת אלוף (מיל) צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר