בשבועות האחרונים התרגלנו במסגרת העסקה לקבל בכל שבת חטופים חיים, והלב התרחב משמחה ומהתרגשות בכל שחרור. אתמול, למראה שלושת ארונות משפחת ביבס וארונו של עודד ליפשיץ, הלב נחמץ והתמלא רגשות כעס, עצב ותסכול.
תחושות אלה זרקו אותי למחשבות על אחי, עמרי, שנמצא במנהרות חמאס כבר 504 ימים בתנאים לא אנושיים. מה מצבו הגופני והנפשי? מתי הוא חוזר? ושאלת ההמשך מסמרת השיער אבל הבלתי נמנעת - באיזה מצב הוא יחזור?
אנחנו ב"פורום תקווה" התנגדנו לסוג כזה של עסקה, וטענו מתחילת האירוע שהדרך הנכונה והמהירה ביותר לשחרור כל החטופים עוברת דרך מטרת המלחמה הנוספת - הבסת חמאס - ואז, כשהוא מוכרע, הגעה לעסקה של חיי המחבלים, שיוגלו למדינה שלישית, תמורת כל החטופים. הממשלה החליטה אחרת ופנתה לדרך של עסקה בפעימות שלא משחררת את כל החטופים.
התהליך התנהל, עד שבשבוע שעבר הנשיא טראמפ קרא לממשלת ישראל להציב אולטימטום לשחרור כל החטופים עד שבת. דעתנו בפורום היתה שלמרות הצהרת הנשיא האמריקני, אין כרגע היגיון בעצירת העסקה, וכי על ישראל להמשיך בעסקה עד לסיומה ולשחרור כל החטופים הכלולים בה.
טראמפ: כל החטופים - עד שבת בצהריים. אם לא? הגיהנום יפרוץ
כעת אנחנו בשלבים האחרונים של העסקה, אז מה הלאה?
טראמפ נתן לממשלת ישראל נבוט גדול - "שערי הגיהינום" - והיא חייבת להשתמש בו ולהציב אולטימטום לחמאס: שחררו את כל החטופים עד היום ה־50 לעסקה (היום שבו צה"ל מחויב לסגת מציר פילדלפי), תמורת חייכם - בהגליה למדינה שלישית.
אם חמאס לא ייענה לדרישה, ישראל בגיבוי אמריקני צריכה כצעד ראשון להטיל מצור על הרצועה ולהפסיק לאלתר את הכנסת הסיוע ההומניטרי: מזון, מים, חשמל ודלק. בשלב השני יש להפעיל מכבש צבאי בדיוק כמו בשבועות הראשונים של המלחמה (שהביא לעסקת שחרור החטופים הראשונה), תוך כיבוש ולקיחת שטח עד להכרעת חמאס ולהחזרת כל החטופים.
גם אם ממשלת ישראל לא תפנה לכיוון הזה, וסיכוי גדול שכך יהיה לפחות בשלב הראשון, אסור לה לוותר על עוד מנופי לחץ, דוגמת היציאה ממרחב נצרים. לפני שכל החטופים חוזרים, אסור לה לנטוש את ציר פילדלפי.
המראה המצמרר מאתמול של פעוטות, אמם וקשיש שנרצחו בשבי ומוחזרים בארונות קבורה, צריך להזכיר לכולנו מול אילו מפלצות אנחנו נלחמים, ומדוע המלחמה הזו והניצחון (המוחלט) בה חשובים כל כך. תתי־האדם שפלשו לשטח מדינת ישראל, רצחו, שרפו, כרתו, אנסו, התעללו וחטפו אזרחים מבתיהם - אינם יכולים לדור בשכנות לנו. מי שעשה לנו את השואה הזו לא יוכל להמשיך להתקיים. לכן, לצד השבת כל יקירינו החטופים, חשוב מאוד לסיים את המלחמה הזו בהכרעת חמאס ובחיסול שלטונו.
הכותב הוא חבר "פורום תקווה" של משפחות החטופים ואח של עמרי מירן החטוף בעזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו