הממשלה אישרה הערב (חמישי) לשנות את רשימת המחבלים הצפויים להשתחרר בעסקת החטופים ולהוציא ממנה שלושה אסירים, ביניהם המחבל האנס מפרשת הסוהרות בכלא גלבוע - מחמוד עטאללה - שהוחלף באסיר אחר ששמו דומה. נציין כי האנס גם הוכנס לרשימת וטו של שב״כ כדי למנוע את שחרורו בעתיד.
שני מחבלים נוספים הוצאו מהרשימה, אחד שהיה מעורב בלינץ' ברמאללה ושני אשר הורשע בנסיבות חריגות בחומרתן ואסור לשחררו לפי החוק. שני אסירים אלו הוחלפו בשני אסירים אחרים.
עפ"י בקשתי:
המחבל הרוצח, שגם אנס את בנותינו בכלא - לא ישוחרר.
בג"צ לא נתן סעד לסוהרות, בטענה ההזויה של "שיהוי".
אז היצעתי שאנחנו, הממשלה, נעצור לפחות את הזוועה הזו.
מצביעים עכשיו.https://t.co/UusUu9Yqlo pic.twitter.com/L4S6i5Hnw3— אורית סטרוק (@oritstrock) February 6, 2025
כזכור, בעקבות דחיית עתירתן של חמש סוהרות בכלא גלבוע על ידי בג"ץ, פנתה בחודש שעבר השרה אורית סטרוק במכתב דחוף לשר המשפטים, למזכיר הממשלה ולראש השב"כ - בדרישה להסיר את שמו של מחמוד עטאללה מרשימת המיועדים לשחרור בעסקה.
לאחר שינוי רשימת המחבלים המשוחררים הערב אמרה: ״בתוך האירוע החמור והמסוכן של שחרור המוני של מחבלים, חסכנו לפחות את הזוועה והבזיון התהומי של שחרור מחבל שגם רצח וגם אנס את בנותינו בתוך כתלי הכלא. בלתי נתפס בעיני שבג"צ סרב לתת להן סעד בטענה ההזויה של ׳שיהוי׳׳. שמחה שיכולתי להביא לכך שהמדינה, שלא ידעה להגן עליהן כראוי מפני המחבל-האנס, והתכחשה לאורך זמן לסבלן, יודעת לתת להן עכשיו לפחות את הסעד הזה״.
לפני כשבועיים התראיינה העדה המרכזית בפרשה שמוכרת מ"פרשת הסרסור בסוהרות", שהיו חיילות בשירות חובה בשב"ס באותה העת. היא סיפרה שלפני כחודש, בבית המשפט, היא סוף־סוף הרגישה חזקה ומנצחת מול המחבל שאנס אותה, מוחמד עטאללה. עכשיו היא מרגישה "אבודה יותר משהרגשתי כשהפרשה התפוצצה", כך סיפרה ל"ישראל השבוע", לאחר שעתירתה לבחון מסוכנות לפני שחרורו של המחבל לשכם נדחתה על הסף. "מרגישה שאני חיה על זמן שאול".
"לאורך השנים תמיד היו לי מצבים שהייתי הולכת ברחוב ופתאום רואה אותו. כשאני עם בעלי - אני רואה את עטאללה. הוא היה שותה קפה שחור ומעשן המון. זה שילוב של ריחות שאני לא יכולה לסבול. טריגר נורא. תביני עד לאילו רזולוציות הנפש נפגעה. הוא היה נושם לי על הצוואר. היום, אם אני קרובה לאנשים שקצב הנשימה שלהם מזכיר את שלו - אני מייד נזרקת לאונס. הנשימה נעתקת. לוקח לי זמן להתעשת, לקרקע את עצמי, להזכיר לעצמי 'את לא בכלא, את בטוחה, עטאללה בכלא'. ועכשיו? כשהוא ישתחרר אני לא אדע איפה הוא. זה תמיד לחיות בפחד", סיכמה.
"ההרגשה היא שתמיד ידו של עטאללה על העליונה. גם בכלא וגם עכשיו, 12 שנים אחרי שהתגייסתי, הוא מביא אותי לאותה נקודה: 'את לא יכולה לנצח אותי'. אני מאוד מקווה שבפעם הבאה שתשמעי עלי לא אהיה בקסבה של שכם. אני מציאותית, אני רק מבקשת שהמדינה תחשוב איזו גזירה היא גוזרת עלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו