"לא יהיה כאן עוד 7 באוקטובר": כתבנו עם הלוחמים בלב תאי הטרור ביו"ש

החיילים שפועלים בשבוע האחרון בגזרת טולכרם הם בוגרי הלחימה בעזה, בלבנון ואפילו בסוריה - ולמרות הדריכות לא מתרגשים מהאויב החדש־ישן • "הם פחדנים, מצלמים את עצמם ולא נשארים להילחם", הם מספרים • למפקד חטיבת אפרים יש מסר לישראלים שגרים ליד קו התפר: "היישובים מוגנים - לא נצא מכאן עד שנסיר את כל האיומים"

כוחות צה"ל בטולכרם. צילום: דובר צה"ל

כלפי חוץ, טולכרם לא דומה לרצועת עזה. צה"ל נמצא שם כבר שבוע, אבל מלבד כמה כבישים בתוך מחנה הפליטים שעברו "שיפוץ מחדש" על ידי D9 ישראלי כדי לחשוף מטענים שחיכו לחיילים, חלקים אחרים בעיר ממשיכים בשגרת חיים - חנויות פתוחות, שווקים פעילים, עסקים כרגיל.

עם זאת, עדויות המפקדים והחיילים מבפנים מזכירות היטב את מה שהתרחש בחאן יונס, ברפיח או בג'באליה. "בכל בית שני מצאנו נשק, אמל"ח, מצלמות, חומרים מודיעיניים, חומרי הסתה. אקדחים, מחרטה שמייצרת נשקים, בתים ממולכדים, חדרי שליטה ופיקוד על מצלמות", מספר אל"ם נ', מפקד חטיבת אפרים. "לא ציפיתי למצוא כאן תמונות של הרצל, אבל גם לא כל כך הרבה תמונות של סינוואר ומוחמד דף". לדברי אל"ם נ', "חמאס וחיזבאללה קיבלו מכה קשה. הצירים האיראניים עברו לפה. אנחנו עוצרים פלשתיני שמרוויח 4,000 שקל - ומוצאים ברכב שלו 300 אלף שקל במזומן. זה כסף איראני, שמגיע לצורך הכנת מטענים וגיוס מחבלים. כולנו רואים את הצעדות החמושות שהם עושים. אנחנו יודעים שעם טנדר טויוטה הם יכולים להיות בתוך 20 דקות ברחוב שאול המלך בתל אביב - בקריה".

צה"ל תקף מהאוויר באזור טולכרם

החיילים דרוכים, אך מתח מבצעי לא מאוד מורגש באוויר. הלוחמים בטולכרם הגיעו לכאן אחרי שירות בעזה, בלבנון - וחלקם אפילו בסוריה. הם היו במקומות שבהם כדורים שרקו להם ליד האוזניים, הם אכלו ירי ארטילרי כבד לארוחת בוקר, צהריים וערב - טולכרם נראית להם, לעומת זאת, כמו ספא תאילנדי.

"איראן בגוש דן"

בתוך מחנה הפליטים, שריכז את קן הצרעות של הטרור, הצבא עבד בצורה אגרסיבית יותר. להערכת צה"ל, כ־2,000 תושבים מתוך 11 אלף עזבו את טולכרם ועברו לכפרים אחרים.

"ייקח זמן לנקות את המקום", אומר המח"ט, "אנחנו רק שבוע פה ועצרנו 36 מחבלים וחיסלנו שלושה. אנחנו יודעים שאם צה"ל יאבד אחיזה ביו"ש, נקבל את איראן בגוש דן. אנחנו סורקים את המחנה מכל הכיוונים, עושים יום־יום ציד, בכל לילה שלושה-חמישה מעצרים.

"הם פחדנים, לא נשארים להילחם בנו. הם מצלמים את התהלוכה , וכשאנחנו באים - הם מחביאים את הנשקים והמחבלים בורחים".

אז מה שונה המבצע מקודמיו?

"כמות המחבלים שעצרנו גבוהה יותר, ככל שהזמן עובר הם עושים טעויות. זה לוקח זמן, זה לא זבנג וגמרנו. אנחנו 150 שנה במלחמה, זה לא ייגמר בקרוב", אומר מפקד חטיבת אפרים, שחולק איתנו סיפור: "פעם שוחחתי עם אמריקני. אמרתי לו שמדרום יש לו גבול עם מקסיקו, מצפון - קנדה, מדינה שהסמל שלה זה עלה מייפל. זאת מדינה להילחם נגדה? לנו במזרח התיכון יש נשרים, אריות, חרבות - האויבים שלנו מאתגרים אותנו. סיכלנו עשרות פיגועים של מחבלים עם נשקים שהיו בדרך לגוש דן ולשרון. יש פה הרבה דברים שלאנשים אין מושג עליהם".

כתב "ישראל היום" עם הכוחות בטולכרם. "לא זבנג וגמרנו", צילום: יהודה שלזינגר

למח"ט יש מסר לתושבים הסמוכים לטולכרם: "התמונות של 7 באוקטובר נחרטו אצלנו עמוק מאוד. כולם מרגישים כישלון - מה שקרה אז לא יקרה פעם שנייה. היישובים מסביב מוגנים. לא נצא עד שנסיר את האיום".

אחד הכוחות המיוחדים שנמצאים בטולכרם הוא יחידת מגלן. סא"ל ז', מפקד היחידה, אומר שהעיר "שונה מאיו"ש וגם מהתמרון בעזה. צריך להיכנס למחנה פליטים שהפך למבצר טרור. יש מרחב עם אוכלוסייה אזרחית. זה מורכב. זה אגרסיבי ומדויק. חוטפים אש בכיבוש בתים ובשכונה - עשרות מטענים. היחידה התמודדה עד כה עם 15 זירות מטענים. אנחנו פה כדי למגר את הטרור באופן מלא, לכתר ולבודד את מחנה הפליטים. עוברים מבית לבית.

"זה מזכיר את עזה, בעיקר עם הפעלת המצלמות, המטענים והבתים הממולכדים, אבל אנחנו לא מפעילים את כלל היכולות כמו שעשינו ברצועת עזה. המשימה היא לנצל את יכולתנו בלי להפעיל את הכוח שהפעלנו שם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר