הדמעות זלגו מעצמן: מאות אנשים התכנסו הבוקר (שבת) בכיכר החטופים בציפייה דרוכה לשחרורן של ארבע התצפיתניות שהיו בשבי החמאס - דניאלה גלבוע, נעמה לוי, קרינה ארייב ולירי אלבג.
האזרחים, מצוידים במטריות וכוסות קפה חם, המתינו בהתרגשות לרגע בו יועברו הארבע מידי החמאס לצלב האדום, ומשם לידיים ישראליות. כשהרגע הזה התרחש, לא נותרה עין אחת יבשה.
"פתאום ראינו אותן על המסך הגדול עומדות שם בעזה, ופשוט התחלתי לרעוד", מספרת מירב, שהגיעה עם חברה לכיכר. "הן נראות חזקות, למרות הכל. כשראיתי אותן הרגשתי שהלב שלי יוצא מהחזה. איזה כוח יש להן".
יואב, שהגיע עם הבת שלו, שיחזר: "עמדנו פה וחיכינו לראות אותן, וברגע שהן הופיעו על המסך כולם התחילו למחוא כפיים וחלק בכו. הילדה שלי בת החמש שאלה אותי 'אבא, למה הם בוכים ומוחאים כפיים?' אמרתי לה 'אלה דמעות של שמחה'. זה רגע שאף אחד פה לא ישכח."
"אני פה מהבוקר המוקדם, לא מעניין אותי הקור וקצת גשם", אמרה רותי כהן, תושבת רמת גן בת 67. "כל שחרור של חטופה או חטוף הוא כמו לקבל בת משפחה הביתה. כולנו משפחה אחת גדולה".
"הלב שלי פועם חזק כבר משעות הבוקר", משתף דרור, סטודנט בן 23 שהגיע במיוחד. "באתי להראות להן שכל עם ישראל מחכה להן, שהן לא לבד. ברגע שהן יחזרו הביתה, זה כאילו חזר לכולנו חלק מהלב."
בשעות הקרובות צפויות הארבע לעבור את תהליך השחרור והקליטה, כשבני משפחותיהן ממתינים להן במחנה רעים. בכיכר החטופים ממשיכים להתאסף אנשים נוספים, רבים מהם אוחזים שלטים ודגלי ישראל, מחכים בקוצר רוח לבשורה המשמחת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו