תושבי בית אריה נאבקו במשך שנים, בסיוע "ישראל היום" להשלמת כביש עוקף א-לובן, שימנע את הצורך שלהם לנסוע דרך כפר פלשתיני. היום (חמישי), בעתירה שהוגשה לבג"ץ, טענו תושבים שמתגוררים בסמוך לתוואי - כי מדובר בכביש מסוכן ושיש להפוך אותו לכביש פנימי, או לספק פתרונות ביטחוניים דרמטיים בהרבה.

בעתירה נכתב כי גדר היישוב החדשה מוקמת במרחק של כ-8 מטרים בלבד מבתיהם - בניגוד להנחיות פיקוד העורף הדורשות מרחק מינימלי של 50 מטרים מקו הבתים.

לטענתם, התוואי הנוכחי מקרב את הסכנה לפתח ביתם ועלול להפוך את היישוב לפגיע במיוחד לפיגועי טרור. "במקום להסיר איום ביטחוני אחד, יוצרים איום חמור בהרבה", נכתב בעתירה שהוגשה על ידי תושבי שכונת האומנים ביישוב. 

סלילת הכביש החלה בשנת 2005 בהשקעה של כ-250 מיליון שקלים, אך נעצרה בשנת 2007 בהוראת שר הביטחון דאז אהוד ברק. במשך כעשור וחצי עמד הכביש שומם, למרות שרוב תוואי הדרך כבר נסלל.

ב"ישראל היום" נחשף כי התוואי שימש למרוצים פלשתינים בלתי חוקיים. רק לאחר מאבק ציבורי ממושך, הוחלט לפני שנה, לצאת להשלמת הפרויקט בעלות של 120 מיליון שקלים נוספים.

בעוד שעבור הנוסעים בדרך מדובר בבשורה גדולה, התושבים שמתגוררים בקו הבתים הראשון טוענים שהתוואי הנוכחי מסכן את חייהם. "לאחר אירועי 7 באוקטובר נדרשת חשיבה ביטחונית חדשה בכל תכנון תשתיות בסמוך ליישובים ישראלים", נכתב בעתירה. "מערכות הגנה טכנולוגיות אינן תחליף לתכנון ביטחוני נכון הכולל עומק אסטרטגי ומרווחי זמן לתגובה".

התושבים פנו לצה"ל במהלך החודשים האחרונים, טרם הגשת העתירה, וביקשו מהם לשנות את תוואי הכביש. "בתוואי הנוכחי מחבל יכול לטפס על הגדר ובתוך שניות להגיע לבתי היישוב או לחילופין לעצור את רכבו ולירות לעברנו", אמרה תמר מילר, אחת העותרות.

בצה"ל ענו לתושבים כי "אכן, מיקום הגדר ההיקפית של היישוב שונה עקב סלילת הכביש. הגדר עוברת אמנם ברובה בסמוך לקו הבתים הראשון של בית אריה, אולם אין הדבר מעיד על תורפה ביטחונית במרחב. הגדר העוברת בסמוך ליישוב עובתה באמצעים טכנולוגיים, המאפשרים יכולת התראה מוקדמת וניטור המרחב, כדי ליתן מענה הולם לחשש של חדירה ליישוב".

"כביש שיכלול קירות תמך, גדרות, מצלמות והפרשים טופוגרפיים"

שרון אלפסי, ראש מועצת בית אריה עופרים מצטרף לעמדת צה"ל. "מדובר על כביש שאליו אנחנו ממתינים כבר 20 שנה, שיעקוף את הכפרים רנטיס ולובאן ויקטין את הסיכון בנסיעה. מדובר בבשורה, ואני גאה בכך שקידמתי את הכביש, שיכלול מרכיבי ביטחון מלאים – קירות תמך, גדרות, מצלמות והפרשים טופוגרפיים".

"אין סיבה לחשוש. משרד הביטחון מלווה את כל התהליך ואנו שותפים לו. אני מבין את הרצון של התושבים לכך שלא יהיה שם כביש, אך הם קנו את הבתים כשהם יודעים שיעבור שם כביש, הם חתמו על היתר לסלילתו. אין כאן טענה ביטחונית. חלק מהתהליך הינו לבדוק כיצד בעתיד ייהפך הכביש לפנימי, אך דבר זה ייקח זמן", מוסיף אלפסי.

את התושבים התשובות הללו לא מספקות. "עם כל הכבוד, ראינו מה שווים אמצעים טכנולוגיים. כרגע, אם מחבל יטפס על הגדר, הוא יגיע לבתים הרבה לפני שכוח כלשהו יספיק להגיע", אומרת מילר.

סא"ל במיל' ירון בוסקילה, לשעבר קצין המבצעים של אוגדת יהודה ושומרון וכיום מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, קבע בחוות דעת שצורפה לעתירה כי "לתכנון הקיים יש השלכות ביטחוניות מהן נשקפת סכנה ברורה ומיידית לחיי אדם".

"ב-7 באוקטובר חמאס חדרו מערך הגנה מורכב פי 7"

לדבריו, "חשוב לציין שמצלמות וגדר לבדן אינן מונעות פיגועים וחדירות אלא מתעדות אותן או מעכבות אותן בדקות בודדות. בשבעה באוקטובר הצליחו מחבלי החמאס לחדור מערך הגנה המורכב משבעה מכשולים רצופים ומשולבים תוך פחות משבע דקות".

"התוואי החדש מקרב תנועה פלשתינית למרחק מסוכן מהבתים ויוצר סיכון ישיר לחדירות ופיגועים", התושבים כותבים בעתירה. "קונספציה שגויה נוספת תהיה להניח כי קרבה זו אינה מסכנת את היישוב". הם דורשים להכניס את תוואי הכביש אל תוך היישוב, באמצעות ש"ג, כך שפלשתינים לא יוכלו לנסוע עליו, לשנות את התוואי או לספק מרכיבי ביטחון מספקים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "סלילת כביש עוקף א-לובן נובעת מצורך ביטחוני שמטרתו למנוע תנועת כלי רכב ישראלים בתוך שטח הכפר. תכנון הכביש וקביעת מיקומו נעשו בתיאום ובשיתוף המועצות האזוריות".