הפסקת המלחמה טובה גם לצה"ל

המלחמה בעזה בחודשים האחרונים, וביתר שאת בצפון רצועת עזה בשלושת החודשים האחרונים, נמשכת רק כדי "להצדיק" את קיומה. המרדף אחר המחבל האחרון, הרקטה האחרונה, או המנהרה האחרונה יוביל למלחמה נצחית והמחיר שאנו כחברה וכצבא משלמים הופך לבלתי נסבל.

המשימה בעזה, שהיתה במהותה פגיעה משמעותית ביכולת הצבאית של חמאס, הושגה. הגם שמטרת המלחמה, מיטוטו של חמאס מבחינה צבאית ושלטונית, רחוקה מהשגה (כמו גם מטרת השבת החטופים). ללא הגדרת "הרגל המסיימת" שתעסוק ביום שאחרי חמאס ברצועת עזה, לתכלית הצבאית אין אפקטיביות משמעותית.

כפועל יוצא מזה, אנו שומעים שימוש חוזר במושגים שהיו נכונים לפני 15 חודשים, כמו: "רק לחץ צבאי ישפיע על חמאס", או "חמאס משקם את עצמו". אלה מושגים שחוקים שאינם מתכתבים עם המציאות ומעוררים שאלות: האם יש לחץ נוסף או אחר שלא השתמשנו בו עד היום? איך משקם החמאס את עצמו, כאשר צה"ל מבתר את הרצועה, שולט בציר נצרים, מונע מעבר מדרום לצפון, שולט בציר פילדלפי ומונע הברחת אמצעי לחימה מסיני לרצועת עזה?

סימני שחיקה מסוכנים

הבעיה היא שלא רק המושגים שחוקים. לאחר 15 חודשי לחימה, גם הצבא מראה סימני שחיקה מסוכנים כשאזור המלחמה הופך לאזור בט"ש (ביטחון שוטף). הנסיעה בשטח המלחמה הופכת בחלקה להיות נסיעה מנהלתית עם רכבים לא קרביים, עובדה שהביאה להרוגים רבים באירועים האחרונים.   

צה"ל נדרש לרענן את הכוחות ולשמר את הדריכות. אם לא ה"לבנוניזציה" תשתלט על רצועת עזה וניתקל יותר ויותר בתופעות שהיו זכורות ברצועת הביטחון בלבנון לפני שנת 2000. האופן שבו פועל צה"ל ברצועת עזה עלול להביא לשחיקת ההישגים הצבאיים והמשמעותיים שהושגו בשנת המלחמה הראשונה. על מפקדי צה"ל להיות נחרצים יותר מול הדרג המדיני באשר לתכלית המשך המערכה בעזה. יש עליהם חובה מקצועית ומוסרית בתביעתם זו מול הדרג המדיני.

דרושה: ראייה רחבה יותר

שחיקת הצבא בימים שבהם צה"ל נמצא בשלוש זירות לחימה מעבר לקווי הגבול (עזה, לבנון וסוריה) מחייבת את הצבא להסתכל ולבחון את הלחימה בראייה הרבה יותר רחבה ורב־זירתית. כוחות הצבא מוגבלים, קטנים ושחוקים בצבא הסדיר ושחוקים ומתוחים בצבא המילואים. ברקע השיח על "חוק ההשתמטות" שלא מביא בשורה בעתיד הנראה לעין, בהגדלת מעגל המתגייסים והנושאים בנטל. אלה מחייבים את צה"ל והמדינה, בכניסה לשנה הקלנדרית השלישית של המלחמה, להתחשב בשחיקת הכוחות ולהתאים את שיטות הפעולה למציאות הנוכחית.

ייתכן שהמשא ומתן לשחרור החטופים יביא להפסקת הלחימה בעזה, הלוואי. אך גם זה לא מייתר את הצורך של צה"ל לחשב, לתכנן ולהיערך אחרת גם בזירות האחרות.

הכותב, תא"ל (מיל׳) צביקה חיימוביץ', הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי.