ישראל וממשל טראמפ הנכנס צריכים לגבש אסטרטגיה משותפת נגד החות'ים

זוהי התקיפה השלישית של ישראל בתימן, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לאחר שתי המתקפות שבוצעו ביולי ובספטמבר. התקיפה התרחבה הפעם וכללה גם יעדים חות'ים בבירה צנעא, ולא רק את הנמלים בשימוש החות'ים במחוז אל-חודיידה. ערוץ אל-מסירה התימני, המזוהה עם החות'ים, דיווח עד כה על שבעה הרוגים במתקפה באזור הנמלים.

המתקפה התמקדה בניסיון לפגוע באופן ניכר בכלכלת החות'ים, מתוך שאיפה לגרוע מהמוטיבציה שלהם להמשיך את מתקפותיהם נגד ישראל. בהתחשב בכך שארה"ב ובריטניה תוקפות בשגרה יעדים צבאיים של החות'ים, נראה שהמתקפה נועדה להשלים את הלחץ על החות'ים, בהבט הכלכלי.

נראה שהיא גם משקפת את תהליך הלמידה של ישראל למול הזירה התימנית, שנזנחה אף שאיראן הצליחה להעמיד ברשותם יכולות מתקדמות בזכות הסיוע הצבאי שהחלה להעביר להם משנת 2009. במסגרת תהליך הלמידה הזה, על ישראל לשפר באופן משמעותי את יכולות איסוף המודיעין שלה וכן את יכולותיה המבצעיות, כדי שתוכל למקסם את הפגיעה שלהם בחות'ים, הן במערך הצבאי והן בזה הכלכלי והשלטוני.

המרחק לא מהווה אתגר לחות'ים

בעידן הטילים והכטב"מים, ריחוקה של הזירה התימנית מישראל מתקזז באמצעות ההתקדמות המשמעותית בטווח של היכולות הצבאיות שאיראן מעמידה לרשות החות'ים. מנגד, ישראל, שכבר בצעה מתקפה צבאית חסרת תקדים באיראן באוקטובר, מפגינה לאויביה באזור את יכולותיה המרשימות, בפן הצבאי, המודיעיני והטכנולוגי.

החות'ים הצהירו מיד לאחר המתקפה הישראלית שיוסיפו לתקוף את ישראל, כתמיכה במאמצי הלחימה מצד חמאס בעזה. בכך, הם למעשה הודיעו על המשך מדיניותם שהרי הם היו ממשיכים לתקוף את ישראל גם לולא המתקפה הלילה.

כדי לשבור את החות'ים על ישראל להעמיק את המודיעין שלה אודות החות'ים, בדגש על ההנהגה הצבאית שלהם, ולגבש אסטרטגיה משותפת ביחד עם ממשל טראמפ הנכנס על מנת שהיכולות הצבאיות והמודיעיניות של ארה"ב וישראל יתורגמו יחד לקמפיין לחצים צבאי וכלכלי נגד שלטון החות'ים.

היכולות המרשימות שהפגינה ישראל מול חיזבאללה מאז שמרכז הכובד במלחמה עבר בספטמבר ללבנון, עומדות בניגוד מוחלט לתוצאות של מלחמת לבנון השנייה. הפער הזה מתבטא במבצעי סיכול ממוקד שמוטטו את צמרת חיזבאללה, במתקפת הביפרים שפגעה קשות בדרג הפיקוד של הארגון, ובתמרון קרקעי מוצלח יותר.

אולם בניגוד להתפתחות האיטית של היכולות מול חיזבאללה לאורך 18 שנים, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פרק זמן דומה בפיתוח יכולות מול החות'ים. נדרשת השקעת משאבים מיידית באיסוף מודיעין ובפיתוח יכולות תקיפה אפקטיביות, שכן החות'ים צפויים להמשיך ולשמש גורם משמעותי בכל תרחיש מלחמתי עתידי בזירת עזה.

המחבר הוא חוקר איראן, חיזבאללה ומליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.