הגיע הזמן לטיפול שורש: הפצצה המתקתקת ביו"ש הופעלה – וכולם מתעלמים

בכל פעם שמישהו מדבר על 7 באוקטובר, השאלה כמעט זהה: איך לא ידעו? תוהים המוני ישראלים, איך לא עקבו, הרי הכתובת היתה על הקיר. תהיות לגיטימיות וסבירות, אך הישראלים מומחים בעצימת עיניים מול אירועים שמתרחשים מתחת לאפם.

אין דרך אחרת להסביר את המתרחש כרגע ביהודה ושומרון, ואת העובדה שאיש אינו מתעניין ואף אחד לא מחבר בין הקווים. מאוחר יותר, אם משהו יקרה, יתהו כולם איך לא זיהו את הטבח מתקרב, מדוע אף אחד לא התריע ולא צלצל בפעמוני האזהרה. אבל האמת היא שפעמוני האזהרה מצלצלים בקולי־קולות.

הפיגוע בצומת ביתר עילית לא התרחש בחלל ריק, והוא אפילו לא היה ראשון מסוגו. לפני שבועיים, התברר בדיעבד, הגיע מחבל לאותו אזור בדיוק, פתח באש לעבר כוח מג"ב ונמלט. כמה קילומטרים דרומה נתפסו השבוע סוחרים שמכרו לסוכן סמוי של המשטרה מטעני חבלה, ולפני כחודשיים ביצעו שני מחבלים מאזור חברון פיגוע קשה ביותר בתל אביב, שהסתיים במותם של שבעה ישראלים.

וזה רק מה שמתרחש באזור "השקט" של יו"ש. בצפון השומרון מתחוללת מלחמה של ממש, על סף מלחמת אזרחים, שעליה אנחנו בכלל לא מדברים. כוחות עילית של מנגנוני הרשות הפלשתינית מנהלים קרבות בפאתי מחנה הפליטים מול חמושים, מחבלי גדוד טולכרם מרססים את המוקטעה בעיר בתגובה, ומעל כולם חמאס ואיראן מנסים לדרדר את האזור כולו לכאוס.

אך אנו עדיין בשיח של 7 באוקטובר. כן, אותו יום ארור שבו נערך הטבח הרצחני בתולדות העולם המודרני, כשחיזבאללה היה צבא טרור, כשאסד משל בסוריה, כשאיראן הנהיגה ציר רשע של ממש ולא שאריות מקרטעות.

באותו הזמן, כשראשי הרשויות ביו"ש דורשים חומת מגן בערים הפלשתיניות, אנו מסתכלים עליהם כעל הזויים, וכשהנשק האלף נתפס על ידי הצבא השנה אנחנו עוצמים עיניים ומתעלמים מהעובדה שמדובר בטיפה בים.

ישראל של דצמבר 2024 אינה ישראל של אוקטובר 2023. שילמנו על כך מחיר יקר, אך ההישגים עומדים במקומם. הבעיה היא שכעת עומדת לפנינו אותה "זירה משנית" שאליה אנחנו מתייחסים בזלזול ובביטול, ואף אחד לא עושה דבר.

יו"ש היא חבית חומר נפץ, אבל החבלן מתעלם מהמרעום שמול עיניו. זירה "שקטה" שממנה יצאו מפגעים שרצחו שמונה ישראלים בתוך חודשיים אינה שקטה. זירה שבה מנהלים חמושים חילופי אש כבדים במרחק יריקה מנתניה ומעפולה אינה ניתנת לביטול.

ההישגים בלבנון, בסוריה ובעזה כבירים, אך ידי הפוליטיקאים ואנשי הצבא לא יהיו נקיות אם ימשיכו להתעלם מפצצה שניצבת מול עיניהם. פשיטות אינן מספיקות כעת, תפיסה של אלף נשקים אינה מספיקה. צה"ל עושה עבודת קודש ביו"ש, אך הגיע הזמן לפעול ברצינות, בעצימות גדולה, ולנקות את השטח.

הגיע הזמן לטיפול שורש בחברון, ברמאללה, בבית לחם, בשכם, ולא רק טיפול חלקי כפי שנעשה עד כה כזירה משנית. הגיע הזמן להפשיל באמת את השרוולים ולדאוג שהטבח הבא לא ייצא לדרך, בנשקים ובמטעני החבלה שכולנו יודעים שנמצאים בשטח. כי אם לא נפעל כעת, לא נוכל לומר אחרי שאלו יתפוצצו שלא ידענו ולא שמענו.