לא מעט סקרנים הגיעו הבוקר למצפה רונן שבסמוך לקיבוץ עין זיוון בכדי לראות מה קורה מעבר לגבול - האם אפשר להרים כוסית ולברך שהחיינו על לכתו של אסד הרודן, או שהאם צריך להתחיל לפחד מחבורות טרוריסטים על טנדרים של טויוטה שעלולים לחצות את הגבול.

"לדעתי יהיה בסביבה יותר רע", אמר עמי בר-ששת, מקיבוץ מרום גולן. "ארגון טרור השתלט על השכנה שלנו, זו כבר עובדה. הרי מה היה רע לנו עם שלטון אסד, זה היה גבול שקט. עכשיו אולי נצטרך לתגבר את האבטחה גם בישוב שלנו".

לא רחוק ממנו הרים משקפת אל הצד השני של הגבול עומרי זוהר מהמושבה קדמת צבי. זוהר, שמחזיק יקב בוטיק, רצה לראות אם צה"ל החל לעבות כוחות בסביבה אבל הכל נראה שקט ושליו, כולל בקוניטרה הרחוקה. שקט ורגוע חוץ מג'יפים צבאים שלפעמים חצו את המרחב. "אני דווקא רואה במצב הזדמנות", הוא אמר. "ציר הרשע התפרק, אולי אפשר לנצל זאת לטובתנו".

"השנה האחרונה העלתה שאלות, פתאום יש שקט"

"זה יכול להתהפך בשניות, ולהתרגל לטוב זה כל כך מהיר", אומרת ליטל לינר, תושבת עין זיוון. "זה באמת כל כך הפכפך שזה מלחיץ. איזה כיף, הסכם... חזרנו לנשום, לא נשמנו ולא ישנו שנה. היו איזה ארבעה-חמישה ימים בלי מטוסים, בלי בומים, היה מהמם, ואז שוב מטוסים, שוב בומים, שוב - זה ירי תקין, זה לא תקין, זה שלנו, זה לא שלנו", היא מספרת.

בהמשך דבריה, התייחסה לתחושה כתושבת בקיבוץ עין זיוון שבצפון רמת הגולן: "התחושה שלי כתושבת היא טובה, נאמנה, אני מרגישה בטוחה. נכון למה שקרה ב-24 שעות האחרונות בסוריה, אני לא מרגישה מאויימת ברמת הגולן, אבל היה לי חשוב לוודא שהצבא כאן, שכיתות הכוננות חזרו. שומעים את ההתרחשות של צה״ל גם בשמיים, וזה מרגיש בטוח.

"אני לא יודעת אם המורדים עדיפים על אסד. השנה האחרונה עלתה הרבה מאוד שאלות, ואחרי עכשיו, אם משהו לא יקרה לטובה, עם המצב בסוריה, אם אנחנו לא נכבוש את החרמון, ונדע שאנחנו בעמדת כוח - אני לא יכולה לומר שארגיש בטוחה. לגור ליד ערבים זה פתאום לא קל, זה כבר לא רק מעניין ומגניב, זה גם מלחיץ. מה שמדהים זה השקט הזה, שפתאום יש שקט".