באחד הימים במלחמה שאל אותי תושב לבנון: כמה קילומטרים אמור לכלול "אזור החיץ" של ישראל? בעיתונות הערבית דווח על מסר מהאמריקנים שהשטח אמור להגיע ל־3 קילומטרים מהגבול. גם אצלנו פורסם כי נשקלת אפשרות כזו. באותו זמן הבהרתי לו ששום דבר לא סגור. הפסקת האש היתה רחוקה. מי האמין אז שישראל תסכים לחתום על הסדר בלי שיניים. הסיבה לשאלה היתה חשש של תושבים בדרום לבנון מכך שישראל תיסוג שוב עד הסנטימטר האחרון, שהיא תותיר אותם פעם נוספת לחסדי חיזבאללה.
צה"ל, צריך לומר, מנסה להגיב ככל הניתן להפרות ההסכם. בימים האחרונים נעשו ניסיונות להבריח נשק מסוריה ללבנון. בתגובה יצא לפועל חיסול של בכיר בחיזבאללה, שהיה אחראי לתיאום מול צבא אסד, וככל הנראה בעל תפקיד חשוב בהברחות נשק. מכונית בדרך לנמל התעופה של דמשק הופצצה מהאוויר. שלשום הותקפו משגרים בדרום לבנון. למרות זאת, הצבא זקוק גם לגיבוי של הדרג המדיני. אם חיזבאללה משגר פצמ"רים להר דב, התגובה לא יכולה להיות מוגבלת למטרות בפריפריה הלבנונית. יש להכות איפה שכואב – בדאחייה, גם אם האמריקנים לוחצים.
יוניפי"ל וצבא לבנון הם לא הפתרון
ישראל מנסה להשלים את החורים בהסכם הפסקת האש. הפער המרכזי נוגע ליכולת ולרצון לאכוף את החלטה 1701 על חיזבאללה. כלומר, לגרום לארגון לסגת אל מצפון לנהר ליטני ולא להתעצם מחדש. אלא שאפילו כשהצבא הלבנוני ישלים את ההתפרסות שלו באזורי הגבול בשבועות הקרובים הוא לא צפוי לנקוט צעדים מול חיזבאללה. לא מעט חיילים שיעים מזדהים עם הארגון, וגם החיילים הנוצרים לא עומדים בתור כדי לסכן את עצמם עבור ישראל.
ביוניפי"ל הוכיחו רק אתמול עד כמה הם חסרי תועלת. מקור אנונימי בקרב "שומרי השלום" קרא לכל הצדדים להתחייב ליישום החלטה 1701.
גם השילוב של ממשל ביידן וצרפת בוועדה לפיקוח על ההחלטה לא מסתמן כהישג מזהיר. הגינוי "המאוזן" לישראל ולחיזבאללה מעיד שהם מעדיפים להעמיד פנים שהם מהאו"ם במקום לשחק את תפקיד השוטר המקומי.
איומים מנופחים
נדמה שרק כשממשל טראמפ ייכנס לבית הלבן, תהיה הזדמנות לשנות את המאזן האסטרטגי הרעוע שיצר ההסכם. לא רק במתן אפשרות לישראל לתקוף בצורה משמעותית יותר בלבנון על כל הפרה של חיזבאללה, אלא גם בפעולה כלכלית ואולי צבאית נגד איראן, הספונסר הראשי של הארגון.
עד אז חיזבאללה ימשיך לבדוק את גבולות המשוואה החדשה שלו מול ישראל. המזכ"ל, נעים קאסם, הבטיח להמשיך לתמוך בחמאס "בצורות חדשות". ההצהרה הזאת, שניתנה בסוף השבוע האחרון, מאותתת על היעד של הארגון: ליצור "גבול של טפטופים" - פה פצמ"ר, שם רקטה. בקיצור, להפוך את החיים בצפון לבלתי נסבלים.
בצירוף להגברת שיגורי הטילים והכטב"מים על ידי החות'ים, הטרור הזה נועד לדחוף להפסקת אש בעזה ללא תנאי. בחיזבאללה ובציר הפרו־איראני עדיין חולמים על גריפת קרדיט לגבי סיום המלחמה בדרום. אפילו אם בארגון הלבנוני הסכימו במפורש לנתק את הזירות, חרף ההתחייבויות של נסראללה בשנה שעברה. במקום להבין זאת, הצמרת הישראלית שוב מרעיפה איומים מנופחים. ככה לא מוחקים משוואה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו