"ישראל משמרת את מקומה בין 10 היצואניות המובילות בעולם ולמעלה מ-70 אחוז מהייצוא הביטחוני הישראלי מופנה לייצוא", כך אמר ראש סיבט (האגף לייצוא ביטחוני), תא"ל (במיל') יאיר קולס.
עוד אמר: "אנחנו מסכמים שנה עם היקף חתימת חוזים של 8.3 מיליארד דולר, לעומת כ-7.3 מיליארד דולר בשנת 2019, זו עלייה במיליארד דולר שהיא באמת הישג לתעשייה, כי שהתחילה הקורונה חששנו מסטגנציה וקיפאון במשרדי הגנה בעולם והבנו שתקציבים יוסטו מביטחון לבריאות וכלכלה.
"אנחנו עם המשך מגמת העלייה ואנו גאים בה. אנחנו בארבע שנים של עלייה שזה באמת הישג ונמשיך להעצים את זה גם בשנים הבאות", אמר.
עלייה במיליארד דולר למרות הקורונה
"כשפרצה הקורונה חששנו שהולך להיות שינוי טקטוני ועצירת פרויקטים בעולם. היינו משוכנעים שלא יהיו חתימות על חוזים במהלך השנה הזאת שהיא שנה ייחודית אבל זה לא קרה. קודם כל צריך להבין שהתקציבים במשרדי ההגנה בעולם ל-2020 נקבעו ב-2019 טרום הקורונה. זה נתן למשרדי ההגנה בעולם שנת תקציב.
"ברוב המקרים לא פגעו להם בשנת העבודה בתקציבים שתוכננו להם. בנוסף, היה רצון למשרדי הגנה בעולם למצות את הפוטנציאל בשנת העבודה כי הם הבינו שיכול להיות שבשנים הבאות לא יהיה להם את אותם סכומים, אז היה פה רצון להאיץ כמה שיותר עסקאות בבניין הכוח, כל משרד הגנה והתקציב שלו. אנחנו כמשרד ניסינו כמה שיותר לאפשר ולהנגיש, התאמנו את הפעילות שלנו לצורך של השחקנים בעולם", אמר.
קולס הוסיף: "מאוד הקשה עלינו שאין תערוכות ואין מפגשים עם משרדי הגנה בעולם והרגשנו במקומות מסוימים שאנחנו מאבדים מגע, ניסינו כל הזמן ליזום קשר עם משרדי ההגנה כי ההיכרות האישית היא שמביאה בסוף להתקדמות והתפתחות במכרזים שמאפשרים לתעשייה לעשות עסקאות".
עסקאות GTG (ממשלה לממשלה)
עוד הסביר על ההישגים: "חשוב שנסתכל על השנים האחרונות. 2018-2020 ואני כבר נותן לכם פרומו שב-2021 עלינו על המספר הזה. היתרונות של עסקאות בין מדינות: קודם כל שותפים אסטרטגיים שלנו, שמירה על סודיות ורצון של מדינות להבין את הקונספט של צה"ל ולהיעזר בו, ואנחנו כמובן איפה שאפשר רותמים את צה"ל לטובת היצוא הביטחוני כי יש לנו ייחודיות עולמית.
בעולם יש תעשיות גדולות מהישראליות אבל בישראל יש יצירתיות וחיבור לצורך האופרטיבי של צה"ל. כי בסוף המהנדסים בתעשיות הם אנשים שעושים מילואים בצה"ל והם מבינים מעולה את הצורך האופרטיבי. וזה מדבר ומוכר בעולם. ואנחנו רוצים להעצים את זה", אמר.
עוד הסביר: "סיבה נוספת לעלייה בערוץ הזה היא שבחלק גדול ממדינות העולם, מי שהולך לערוץ הזה, זה נותן לו או פטור ממכרז, או ספק יחיד וכשצבא בא ואומר אני רוצה מל"ט מסוים, כשאותו משרד הגנה מבין שזה מה הצבא שלו רוצה, עדיף ללכת לתהליך קצר, בייחוד כשמדובר במדינה שותפה. צריך לומר שזה מאמץ של כל משרד הביטחון. בשנת הקורונה נעזרנו מאוד גם במשרד החוץ, בשנה רגילה אתה עולה על מטוס וטס, השנה לא היה את זה בגלל הקורונה. במקומות שאין נספחים נעזרנו בשגרירים, משרד החוץ היה איתנו במהלך שנת העבודה הזאת ביג טיים", אמר.
"אנחנו נלחמים על כל עסקה"
על המגמה באירופה סיפר: "באירופה ראינו מגמה מעניינת. כשהתחילה הקורונה מדינות אירופה התחילו להתעניין בנושאי הגנת גבולות, והם היו מוטרדים ממעבר פליטים ואוכלוסייה בין מדינות באופן בלתי נשלט. יש לנו לא מעט מומחיות בנושא. בנוסף לא מעט מדינות באירופה בונות את הכוח לשנים הבאות ואנחנו רוצים להיות שם.
לגבי פילוח לפי תחומים. כולכם מכירים את היכולות הישראליות במכ"מים, חימושים מלטים וסייבר. השקף הזה מצביע על האיתנות הישראלית. ברגע שיש כ"כ הרבה רכיבים ותחומים שהתעשייה עוסקת בהם, זה מצביע על איתנות. זו יציבות וחשוב לשמר אותה. פה יש נתון שמדבר על היקף העסקאות בפילוח לפי גודל. גם פה הנתון מראה על איזון ויציבות", הסביר.
סיבט בתקופת הקורונה
"עשינו את ההתאמות הנדרשות, זה קשה במיוחד כשיש יתרון יחסי בכל מה שקשור לקשר האישי, זה בסוף מנצח. עשינו הכשרות, ניצלנו את הזמן וכנסים וירטואלים, כנסים עם שגרירים, ניצלנו את השגרירים של משרד החוץ. ועשינו פרויקט "אמץ תקו"ב" הבנו שהנקודה החלשה בקורונה היא התעשיות הקטנות והבינוניות, כי לגדולות יש צבר הזמנות ויכולת לתמרן, אבל לקטנות, ברגע שאין צבר הזמנות יש קושי 'לקחת את הסיבוב'.
"החלטנו לאמץ 100 תעשיות קטנות ובינוניות, כל עובד סיבט אימץ כמה תעשיות. זה קשר הדוק עם ביקורים אצלנו ואצלם וניסיון לפתור בעיות שחורגות מעולם התוכן של סיבט. זה הוכיח את עצמו ונשתמש בזה גם בהמשך בשנים הבאות", הסביר.
עוד אמר: "השנה הצלחנו להגיע למכירת עודפי צה"ל, היתה לנו עסקה למכירת ניצים, F16 של חיל האוויר לחברה בבעלות אמריקנית קנדית, שמשתמשת במטוסים הללו לטייסת אדומה עבור חיל האוויר האמריקני. אנחנו גאים בזה כי הצלחנו להביא להכנסה של עשרות מיליוני דולרים לחיל האוויר. לצה"ל.
"עשינו עסקאות נוספות, הצלחנו למכור נגמשים של צה"ל וחלק מזה גם קנים ומערכות לטנקים ושילבנו גם את מנת"ק שדרך זה מפתחים את הדור הבא של טנק המרכבה. אלה עסקאות דגל גם עבור התעשיות. אנחנו רוצים לקחת את עודפי צה"ל, לתת להם שדרוג, הארכת חיים של המנוע, לתת לפלטפורמות תשתיות הגנה חדשות, מערכות נשק חדשות והנה מכרת פלטפורמה במחיר זול בסדרי גודל עבור צבא, בטח בתקופת קורונה שצריך להצטמצם ולא לנות חדש, עם מערכות לשנים קדימה. השנה נצא למכרזים עבור הספינות שיוצאות מחיל הים בתקופה הקרובה", אמר.
משמעויות מניתוח המגמות
"השפעת הקורונה טרם באה לידי ביטוי, אני מסייג את עצמי. אין לי אחיזה והבנה גלובלית עד כמה נקטעו תקציבי הביטחון בעולם. לא הרגשנו את זה עדיין בתחילת 2021 אבל אנחנו מוטרדים, לא רואים את התמונה כולה וצופים לאתגר גדול בשנים הקרובות, ואנחנו מעריכים שתהיה איזושהי ירידה שתשקף ירידה בהיקף העסקאות.
שמנו לעצמנו דגל לראות איך אנחנו יכולים לתת פיצוי על הדבר הזה וחלק מהפיצוי יהיה בעסקאות GTG. שווקים שנפתחים, אירופה מפרציות, איפה שאפשר ננסה לפרוץ קדימה. אנחנו רואים התגברות של התחרות גם בעסקאות הקטנות. כשאתה רוצה לעשות עסקאות במדינות העולם צריך לתת נתח לייצור מקומי", אמר.
עוד הסביר: "קשה היום לעשות עסקאות אם אתה לא מעביר נתח של 20-30 אחוז ליצור מקומי. אלה כללי המשחק החדשים בעידן של הקורונה. קושי נוסף הוא מימון ואשראי לתשלום עסקאות לעורך שנים. קשה לנו עם הדבר הזה ואנחנו עושים מאמץ מול האוצר. נמשיך לפתח את הGTG אנחנו משתמשים בזה כערוץ מאפשר.
מדינות המפרץ מופיעות פה כחלק מאסיה והפסיפיק. ראינו היקפים של כמעט 800 מיליון דולר יצוא בשנת 2020 ואנחנו רואים פוטנציאל גדול להמשך בכל מדינות המפרץ. הסכמי אברהם פותחים דרך ואנחנו בתחילת פתיחת הדלת. השנה החולפת הייתה קשה ומורכבת כי לא יכולנו לעלות על מטוס ולהגיע לכל המדינות. לגבי יצוא כיפת ברזל, בתהליך היצוא הביטחוני כשאנחנו שוקלים רכיב מסוים אנחנו בוחנים המון היבטים, לרבות שמירת הסוד בצה"ל. כרגע אנחנו לא שם. אנחנו בוחנים כל הזמן את הייחודיות שלנו ואיפה שאפשר לקדם את הייצוא, גם נהיה שם. אני לא רוצה להתייחס למערכת ספציפית, כרגע לא", חתם את דבריו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו