מוקדם יותר הערב (שלישי), במהלך ירי המטח הכבד מלבנון לעבר נהריה והישובים הסמוכים, אחת הרקטות פגעה במבנה בחלק הצפוני של העיר, וגרמה למותם של שני גברים בני 40. עובר אורח, שנקלע לסיטואציה המבהילה, התקשר להזעיק את כוחות מד"א והפך לעד ראייה מרכזי בתקרית המצערת.
השיחה עם מוקדנית מד"א:
מוקדנית מד"א: דיווחת על פגיעה בנהריה?
עד ראייה: כן, כן הבית - הוא כבר עולה באש.
מוקדנית מד"א: הבנתי, אתה רואה אם יש שם אנשים?
עד ראייה: אני לא מצליח לראות כלום - עשן, הכל עשן פה. להבות עכשו, מטורפות.
מוקדנית מד"א: בסדר, האמבולנס כבר בדרך.
עד ראייה: הנה האמבולנס בדיוק עובר, הוא מגיע.
"אי אפשר לחיות ככה יותר": תושבי נהריה מספרים על הפגיעה הקשה
גדי שבתאי, תושב נהריה, סיפר לישראל היום: ״אנו, תושבי קו העימות הצפוני המפונים מביתנו כבר למעלה משנה, דורשים מראש הממשלה להרחיב את התקיפות בדרום לבנון בכדי שנוכל לחזור לחיים נורמלים, שאין בהם איוש מתמשך עלינו. רק באמצעות הפעלת כח בלבנון נוכל להגיע להסכם אשר יעניק לנו שקט ובטחון לאורך שנים".
תושב אחר שהיה גם הוא עד ראייה לאירוע משתף כי שמע את הפיצוץ והגיע ישר לאיזור הפגיעה. "המבנה עלה באש - שני ההרוגים שהיו בתוכו ניסו לברוח למרחב מוגן, אך לא הספיקו ונהרגו במקום".
נצ"מ בועז סמוכה, סגן מפקד מרחב אשר אמר: ״הרקטה פירקה פה את כל המבנה"
חגית ליבסטר, תושבת נהריה, משתפת בכאב כיצד חוותה את השעות הקשות בעיר מגוריה: "שעת אחר הצהריים מאוחרת, כביש עכו - נהריה עמוס רכבים ושקיעה פסטורלית צובעת את השמיים בגוונים חמים. לכאורה, עוד יום שגרתי - בו אנשים חוזרים הביתה מעוד יום עבודה. בשבריר שניה נחיל של מכוניות סוטה לשולי הכביש כשבחוץ נשמעת אזעקה. אני גולשת ימינה בזהירות, הלב דופק, שוב אזעקות בנהריה. בומים מחרישי אוזניים ואנשים שעד לפני רגע ישבו מאחורי ההגה שוכבים בצידי הכביש. די, אי אפשר לחיות ככה יותר. אנחנו חיים בטראומה מתמשכת, עטופים בחרדה משיגרת מלחמה. למרות שראש הרשות מאשר ימי למידה רגילים, רוב ההורים מעדיף את הילדים בבית, קרובים למרחב מוגן.
"מה יהיה איתנו? מי שם למעלה בכנסת חושב עלינו בקבלת ההחלטות - על האנשים שחיים כאן בעיר הכי צפונית שקרובה ללבנון? נשארו רק פחדים, חרדות ותקווה שמישהו יתעורר שם בין כל מקבלי ההחלטות ויראה אותנו, תושבי נהריה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו