ראיות חדשות מוכיחות: הנווט אסף דגן היה בדרכו למילואים כששם קץ לחייו

התפתחות דרמטית: במכתב דחוף שנשלח היום (שני) לשר הביטחון, יואב גלנט, נחשפות ראיות חדשות שהתגלו במהלך תחקירים שנעשו מול מפקדיו וחבריו של רס"ן אסף דגן ז"ל. על פי החוק, כל חייל מילואים שנהרג בדרכו לשירות הצבאי או בחזרה ממנו ייקבר בקבורה צבאית וייחשב חלל צה"ל.

הודעות שנשלחו בקבוצות וואטסאפ מוכיחות כי היה בדרכו למילואים בבסיס כששם קץ לחייו, בגיל 38 בלבד. ביום מותו, יחידתו הייתה זקוקה לכוח אדם בדחיפות והוא זומן, יחד עם בעלי תפקידים נוספים, להגיע באופן מידי לבסיס הקריה.

גופתו של אסף ז"ל והחפצים שנשא עמו מעידים כי אכן היה בדרכו למשמרת טרם שם קץ לחייו. גופתו נמצאה כשהוא מסופר ומגולח, ובתיק הגב שלו נמצא ציוד למשמרת הכולל: בגדים, טלפון נייד, מטען, אוזניות, מפתחות וערכת גילוח.

דפוס השירות של אסף מוביל גם הוא למסקנה שביום מותו הוא היה אמור להיות במשמרת. מאז שהחל את שירות המילואים שלו לפני כארבע שנים, דאג בהקפדה יתרה שלא לחרוג מהמרווח המקסימלי של 60 ימים בין משמרת למשמרת.

מסקנה זו נגזרה גם היא מתכתובות וואטסאפ והקלטות ששלח המנוח למפקדיו. יום מותו היה היום ה-59 מאז משמרתו האחרונה, ואלמלא היה שם קץ לחייו - היה מתייצב למשמרת ביום זה, כאמור, יחד עם משרתי מילואים נוספים מהיחידה.

אסף דגן שם קץ לחייו 20 שנה לאחר גיוסו לצה"ל. אימו טוענת כי בנה סבל מפוסט טראומה, וכי עקב מצבו הקשה שלחה פניות רבות לשלל גורמים רלוונטיים בקריאה לסיוע: "הוא היה משרת מסור, וכעת הצבא מבקש להפריד בין חייו בשירות לבין רגעיו האחרונים". משרד הביטחון השיב לה בעבר: "באפשרותו להגיש בקשה להכרה בנכות".

יש המקבילים את סיפורו של אסף דגן לאלירן מזרחי, שבתום מאבק משפחתי ולחץ תקשורתי אכן זכה לקבורה צבאית. מזרחי, בן 40 מענתות, היה נשוי ואב לארבעה ושירת כמפעיל D9 בחיל ההנדסה הקרבית. יומיים לפני שאמור היה לחזור לרצועת עזה הוא שם קץ לחייו, ולאחר לחץ של המשפחה, הוחלט להכיר בו כחלל צה"ל.

בפוסט של אחותו ענבל בפייסבוק, כתבה: "אנחנו המשפחה מבקשים מהעם להירתם ולסייע לאסף בכל רמה ודרג כדי לדאוג שייעשה עמו צדק, כדי שיובא לקבורה צבאית, וכדי שיזכה לכבוד ולהכרה שמגיעים לו (כפי שבשלב זה הצבא מסרב לעשות). אם לא מערכות המדינה, אנחנו בטוחים שעם ישראל יושיט יד בחזרה, וידאג יחד איתנו שייעשה עם אסף צדק".