שעת השין הגיעה: העימות בין איראן לישראל נכנס לעידן חדש

גם ללא הכרזה פורמלית איראן וישראל במלחמה חזיתית וגלויה, מציאות שתעצב ותשפיע על תפיסת הביטחון של ישראל עוד שנים רבות קדימה • מלחמה מול איראן שנראית בלתי נמנעת תהיה "מלחמה אחרת", סבבי מהלומות תוקפניים ועצימים, הפעלה משולבת של טילים אבל גם ממד רך יותר כגון סייבר, לוחמה אלקטרונית וכדומה

איראן בליל התקיפה. צילום: רויטרס

כמעט שני עשורים שאיראן בונה את טבעת האש במזרח התיכון וסביב ישראל בפרט. מחמשת, מאמנת ומסבסדת את ארגוני הטרור באזורינו ואלה משמשים מעין שכפ"צ קדמי של איראן, כזה המאפשר לה להמשיך בתכניותיה ההרסניות והשגת יכולת גרעינית בראשן.

במהלך העשור האחרון התקיימה מלחמת צללים בין איראן וישראל, מלחמה שניסתה לעכב, לשבש ולסכל התבססות אירנית בסוריה (מתוך חזון הרצף הטריטוריאלי מאיראן, דרך עירק ועד סוריה ולבנון) וחימוש חיזבאללה בנשק שובר שוויון, אך התקיימה גם מלחמה סמויה שלפי מקורות ופרסומים זרים כללה לא מעט פעולות לעכב את פרויקט הגרעין באיראן, בכלל זה חיסול מדענים ופעולות בממד הסייבר במתקני העשרה ואחרים.

ה‏ערוץ אל-ערבי הקטארי פרסם תיעוד שבו נראה לטענתו הנזק שנגרם בדרום טהרן // רשתות ערביות

לגבי הצלחתם של הפעולות קיימות דעות שונות, אך אין ספק בנחיצותן ועוד יותר מכך על הצורך לשמר את הפעולות מתחת לרף המלחמה ולמנוע דרדור אזורי אשר ייצא משליטה.

לפני שנה עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 היה ברור כי ישראל ואיראן על נתיב התנגשות חזיתי וזה אכן הגיע בליל 14 באפריל עת שיגרה איראן יותר מ-300 פירטי חימוש לעבר מדינת ישראל וחצי שנה לאחר מכן ב-1 באוקטובר הגיבה במטח של יותר מ-180 טילים בליסטיים לעבר מגוון מטרות ברחבי מדינת ישראל.

תגובתה הבלתי נמנעת של ישראל העבירה מסר חד וברור. לאחר שבועות של המתנה ותיאום הדוק מול ארצות הברית, תקיפה בעומק איראן של מבחר יעדים ועשרות מטרות צבאיות ממפקדות פיקוד ושליטה של משמרות המהפכה, דרך תשתיות ייצור טילים וכטב"מים ועד יכולות שיגור וטילים, היו לא רק תגובה למתקפת הטילים של איראן בראשית חודש זה, אלא כניסה לעידן חדש של עימות בעצימות גבוהה של יכולות שישראל בנתה במשך שנים רבות, המשך שיקום ההרתעה וכניסה למלחמה, גם אם איננה מוצהרת פורמלית. די אם נזכיר את מנהיג איראן, שאמר כי הוא שוקל הכרזת מלחמה נגד ישראל כתלות בתגובתה.

שלט באיראן הקורא להשמדת ישראל, צילום: אי.פי.אי

וכי בין אפריל לאוקטובר אפשר שלא לכנות את המעשה האירני כהכרזת מלחמה? ותגובתה של ישראל היא המשך ישיר. יש להכרזה מעין זו משמעות משפטית מבחינת הדין הבינלאומי וגם המקומי בישראל. ורק נזכיר כי פורמלית "איראן" איננה במטרות מלחמת "חרבות ברזל" וכל תגובה שהיא עלולה להביא להכרזת מלחמה פורמלית, עובדה שמחייבת את ממשלת ישראל להצביע ולהיערך לכך.

לתגובתה של ישראל תהיה השפעה מכריעה על העתיד הנראה לעין, עוד מוקדם להעריך ולהבין את תוצאותיה והשפעותיה. קברניטי המדינה בבואם להורות לצה"ל לפעול צריכים וחייבים לשקול את המשך המערכה, וסבבי המהלומות בין איראן וישראל. לעוד כמה סבבים כאלה ישראל תוכל להמשיך ולספוג? כיצד משפיעה המערכה הישירה בין ישראל ואיראן על המערכה הרב זירתית ובעיקר על אלו מול חיזבאללה והחמאס? כיצד מערכה כזו תקדם את המאבק לעצירת איראן מהשגת יכולת גרעינית? כיצד תגובת ישראל תשפיע על מחויבותה של הקואליציה הבינלאומית שמילאה תפקיד חשוב בהגנה גם באפריל ובאוקטובר? עוד שאלות רבות אשר תשובותיהן יעצבו את העתיד הנראה לעין ואת המלחמה בין איראן לישראל בפרט.

מלחמה בין ישראל ואיראן איננה "מלחמה רגילה", היא "מלחמה אחרת" יש ויהיו לה מאפיינים ייחודיים אשר ישפיעו ויעצבו את תפיסת הביטחון שלנו לעוד שנים רבות קדימה. ראשית, מלחמה עם מדינה ללא גבול צמוד ובמרחק של 1600 ק"מ ויותר, נדרש צורך ביישום מערכת מושגים ותפיסת מלחמה אחרים – לא עוד תמרון קרקעי ויותר הפעלת כוח מנגד (לישראל ארגז כלים גדול יותר מאשר רק חיל אוויר...), שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים כדי לאפשר חופש פעולה לפעול מול איראן, מלחמה מול מדינה ולא מול ארגון טרור (הפעם האחרונה היתה לפני 50 שנה במלחמת יום הכיפורים ומאז עבר זמן רב), ממד הזמן נותן תוקף אחר להפעלת הכוח הצבאי, לא עוד תקיפות סמוכות לגבול ולבסיסי חיל האוויר.

מלחמה מול איראן שנראית בלתי נמנעת תהיה "מלחמה אחרת", סבבי מהלומות תוקפניים ועצימים, הפעלה משולבת של יכולות קינטיות (טילים) אבל גם ממד רך (סייבר, לוחמה אלקטרונית וכדומה), מלחמה שלמעטפת הבינלאומית משני הצדדים יהיה תפקיד מכריע, מלחמה שבגלל מאפייניה עלולה להימשך שנים במצב של לחימה אשר יחייב מענה שוטף ועדכון תפיסת הגנת הגבולות בראייה רב זירתית מקרוב ומרחוק.

המחסום הראשון נחצה. מתקפת הכטב"מים והטילים ב-14 באפריל, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

כאמור, מלחמה מול איראן היא סרט אחר. לא כזה שהורגלנו אליו בחמישים שנים האחרונות ויותר. אנו נכנסים לעידן חדש של "מלחמה אחרת" שתחייב אותנו להיות סתגלנים ומהירים בתגובה שלנו למציאות המשתנה, לאופן הפעלת הכוח (בהגנה והתקפה), להתאים את תפיסת הביטחון ושיגרת החיים לאור המציאות החדשה.

משנחצה המחסום הראשון בליל 14 באפריל שנה זו, ישראל ואיראן נמצאות במסלול של עימות ישיר ובלתי נמנע. את הגלגל לא ניתן להשיב לאחור וגם כל הסדרה בינלאומית עתידית לא תחזיר אותנו למציאות של לפני אפריל 23. ישראל נכנסת לעידן חדש, המלחמה מול איראן כבר כאן וזה עוד לפני שהאירוע הסתיים (לא בטוח בכלל שיהיה לו אקורד סיום מוצהר) ואיראן תגיב או תכיל משיקוליה שלה על תקיפתה המשמעותית אמש של ישראל.

הכותב: תת אלוף במילואים צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר