שניים מאותו הקיבוץ, הותירו שבעה יתומים: סיפורם של שמונת הלוחמים שנפלו בסוף השבוע

רס״ן (מיל׳) דן מאורי, סרן (מיל׳) אלון ספראי, רס״ב (מיל׳) עמרי לוטן, רס״ב (מיל׳) גיא עידן ורס״ר (מיל׳) תום סגל, חמישה לוחמים בגדוד 89 חטיבת "הזקן" (8) נפלו ביום חמישי בקרב בדרום לבנון. הכוח נפגע כתוצאה מפיצוץ של שיגור שנורה לעבר המרחב בו פעלו הכוחות. אחת הרקטות פגעה בסמוך למבנה בתוך הכפר בו שהה כוח מהגדוד. בתוכו שהו בנוסף לוחמים משיירה לוגיסטית שחידשה את אספקת הכוח להמשך הלחימה. כתוצאה מהירי נפגעו סך הכל 24 לוחמים.

סרן ברק ישראל סגן, סמל עידו בן צבי, וסמל הלל אליהו עובדיה, נפלו בקרבות בצפון הרצועה ביום שישי. השלושה נהרגו ככל הנראה מפיצוץ מטען חבלה רב עוצמה על טנק המרכבה שבו שהו. 

רס״ן (מיל׳) דן מאורי, בן 43, מבית יצחק-שער חפר

סגן מפקד גדוד 89, חטיבת ׳הזקן׳ (8), הותיר אחריו אלמנה ושני בנים. הלוויתו תיערך מחר (ראשון). מתן אלואל, חברו, ספד לו: "הלב מרוסק. דן אח שלי היקר אני יושב מהבוקר ועדיין לא מעקל שאתה כבר איננו זה פשוט הזיה, חלום לא מאמין. רק לפניי שבוע התקשרת וסיפרת לי שאתה בצפון על הגבול ומצאת לי ג'ון דיר כמו שאני אוהב ושלחת תמונות וקבענו כבר להיפגש ולתכנן את הטיול הבא לדרום, ובאיזה חאן כבר נישן ואיזה מסלול נעשה. ורק ביקשתי ממך 'מאורי שמור על עצמך תעשה טובה'. ושתחזור ניפגש כמו תמיד על ארוחה טובה וכמובן קינוחים שרק אתה מכין והכי טעימים שיש בעולם״. חבר נוסף, מתניה דגן כתב לו: ״ אין אנשים בעולם שמעלים לי חיוך כמו דן מאורי. אין דברים כאלה. לכל אחד יש חבר כזה, שבכל פגישה מעלה בכם חיוך שמתחיל עמוק מהלב.״

מבית יצחק נמסר: "פני מלאך משמיים. קהילת בית יצחק כואבת את נפילתו של דן ומחבקת את משפחת מאורי. ארועי התרבות מבוטלים. יהי זכרו ברוך".

דן מאורי הכשיר תחתיו טבחים וקונדיטורים כשהעביר קורסים וסדנאות רבים. שף אורן גירון וגם הוא סיפר עליו: ״דן היה הסו-שף הראשון שלי ב'עושים בישול'- האחד, היחיד והמיוחד. הגיע לראשונה על מדים, רגע לפני שחרור מקבע. לאחר קורס ראשון שסיים, קשה היה שלא לחטוף אותו לעבודה איתי. תחסר לנו מאוד, נוח על משכבך בשלום״

סרן (מיל׳) אלון ספראי, בן 28, מירושלים

היה קצין שריון בגדוד 89, חטיבת ׳הזקן׳, בוגר ישיבת הר עציון (מחזור מ"ז) , סטודנט בפקולטה  לרפואה שנה רביעית בטכניון. בנם הצעיר של מנחם ושרון, אחיהם של אייל, איתי ואביטל. הובא למנוחות ביום שישי בהר הרצל בירושלים. אחינועם בלאו כתב עליו: ״גם כשהוא היה דתי כמעט־יחיד הוא לא היה דתי מחמד והוא היה בלתי נסבל כי הוא ידע לפתור פרק מילולי בפסיכו ב-13 דקות בלי טעות (לא האמנו לו, ברור) ומהקבועים של החד״כ אבל לא בקטע דושי ותמיד אמר שלום בחיוך והוא היה צריך להישאר, להפוך לרופא, להזדקן, שסופסוף יתאימו לו הגוף והנפש אלון ספראי״

חברו סתיו כיסלו ספד גם הוא: ״רגע אחד רוקדים ביחד בחתונות, משננים שמות של חלבונים, ניגשים למבחנים; רגע אחר כך מודיעים על "הותר לפרסום". רגיש וחכם, מוכשר וחרוץ, קצין וג'נטלמן, אדם ורופא (לעתיד), חבר. אלון, לא אשכח אותך לעולם. הסיפור שלך הסתיים מהר מדי, פתאומי מדי, מר מדי. תודה על מי שהיית".

מעמותת לתת בה שמש כמתנדב העניקו לו כבוד אחרון: ״אלון התחיל את דרכו בארגון לתת לפני שנתיים כמתנדב, הוא בלט לטובה כאשר הפגין רמות גבוהות של אחריות ומסירות לתפקיד לכן קודם להיות רכז מתנדבים ב-7 לאוקטובר אלון נקרא למילואים ולאחר 102 ימים הוא שוחרר והתייצב מיד להמשך ההתנדבות לצד לימודי הרפואה האינטנסיביים שלו. בתקופה האחרונה גויס שוב ולצערנו הרב נפל בקרב".

רס"ב (מיל') עומרי לוטן, בן 47, מבת חפר

עומרי היה לוחם בגדוד 89, חטיבת 'הזקן', תושב בת חפר, בעלה של דפנה, אביהם של מיקה, עמית וגאיה. בעל דוכן-חנות בוטיק ״פישנזון לדגים טריים ופירות ים״ בנמל תל אביב ואוהד שרוף של הפועל תל אביב,  יובא למנוחות מחר (ראשון) בשעה 14:00 בבית העלמין המסילה

עבורנו, עמרי היה האיש שעמד מאחורי דוכן הדגים פישנזון, תמיד עם קיסם בפה וחיוך קטן. עמרי הקים את הדוכן ב-2010 יחד עם שותפו עדי בלק. יחד עם עדי, הוא בנה עסק מקצועי לעילא, וגיבש סביבו קהל לקוחות שהגיעו בשביל הקפה והאווירה לא פחות מבשביל הדגים. עמרי ושותפו לעסק התגייסו למאמץ המלחמה ועסק היה סגור במשך חצי שנה. אייל סמוראי כתב עליו:  ״הלב מסרב להאמין, עומרי לוטן, חבר יקר ואהוב, “איש הדגים” מפישנזון בנמל תל אביב, נהרג בלבנון, והשאיר אחריו חלל עצום בליבי, עומרי היה שם תמיד בשבילי ובשביל הלקוחות , קשוב ונדיב, מוכן לעזור בכל רגע, בכל בקשה. האיש שלימד אותי כ״כ הרבה על דגים".

רס"ב (מיל') גיא עידן, בן 51, מקיבוץ שמרת

שירת כלוחם בגדוד 89 בחטיבת "הזקן" נפל בלבנון. בן דודו צחי עידן נחטף בבוקר 7 באוקטובר והוא עודנו נמצא בשבי חמאס. בתו של צחי, מעיין עידן, נרצחה באותו יום. גיא היה הרבש"ץ של קיבוץ שמרת מזה מספר שנים. הוא הובא למנוחות בקיבוץ בצהרי יום שישי, כשהוא מותיר אחריו אישה שרונה, שתי בנות ליבי (17) ואבישג (13) והורים יגאל ורחל. בתו ספדה לו בהלוויה "אני לא מאמינה שלא תכיר את הילדים שלי, שלא תהיה סבא שלהם, אני כל כך מחכה לזה, ואני יודעת שגם אתה חיכית" קרובת משפחה של גיא כתבה: "הוא כבר לא יזכה לראות את בן דוד שלו חוזר מהשבי בעזה". במשפחתו סיפרו: "גיא היה איש ביטחון בכל רמ"ח איבריו. אבא מסור ובעל אוהב. אח בחור למופת. גיא אהב את החיים, אקדחים ואופנועים ואצלו ג'ינג'י זה אופי ולא רק סיסמא. אם יש פירוש למונח מלח הארץ - זה גיא. איש גדול ומחוספס עם לב ענק ורגיש מאוד לזולת".

אביו יגאל ספד לו גם הוא: ״גיא גיאצ׳וק. אם יש פירוש למונח מלח הארץ זה אתה בן אהוב. תמיד בנתינה ועשיה בשביל כולם לא משנה אם אתה מכיר או לא. בשבת ישבנו על הגג בתל אביב ודיברנו וניסינו ללא הועיל לשכנע אותך לוותר. ואתה כמו גיא שאתה לא הבנתה מה לא ברור אני כרגע נותן את המקסימום בכדי לשחרר לוחמים שעשו מאות ימי מילואים. גיא אהוב היית לי בן בכור על כל המשתמע מכך, בתי ספר דאגת שאני אהיה נוכח כולם".

"אהבתי ואוהב אותך לעד בן יקר השארתה חותם עלינו כמשפחה ועל החברים שסובבו אותך בכל פינה בה היית. היית תמיד איש הביטחון שדאגת לביטחון הקיבוץ והביטחון האישי של המשפחה. בן אהוב צא למסע שלך ממנו תשקיף עלינו ותמשיך להרעיף את אהבתך לכל אהוביך. אין לי סוף בהספד הזה זה פשוט מטורף, להספיד בן כמוך עם תכניות לעתיד. ומקווה שניהיה ראויים למוות הזה״.

רס"ר (מיל') תום סגל, בן 28, מקיבוץ עין הבשור

עבד בחברה ליצור נשק, והתגורר בחודשים האחרונים בשכירות בקיבוץ דורות, היה חבר קרוב של בר רודאיף, בנו של ליאור רודאיף ז"ל, מקיבוץ ניר יצחק שנחטף לעזה. הותיר אחריו הורים, סמדר ומיכה (מקיבוץ עלומים), ו-2 אחים. האח ליאור עובד משרד החוץ ואחות אביב שצפוייה להתגייס בעוד כחודש. הוא יובא למנוחות מחר (ראשון) בשעה 16:00 בבית העלמין בעין הבשור. תום "רכב על אופנועים מגיל צעיר ולפני חודש רק קנה אופנוע ואהב לרכב בשטח. אהב לטייל. הספיק לטייל בניו זילנד ובמזרח.

שני קיניסו כתבה עליו: ״אי אפשר לשאת יותר את כמות האובדן של המקום המסריח הזה. תום סגל - שנפל הלילה בלבנון - למד איתי מכיתה א' ועד י"ב, 12 שנים באותה כיתה. בן אדם מדהים עם לב זהב והומור כובש. מסוף התיכון לא באמת היינו בקשר, אבל הוא תמיד עולה אצלי בזיכרונות מפעם לפעם. עוד חלק מהילדות שאבד בשנה האחרונה. הלב שבור בפעם המי יודע כמה".

סרן ברק ישראל, בן 22, מפתח תקווה

מפקד מחלקה בקורס מפקדי טנקים בגדוד 196, עוצבת :בני אור: נפל בקרב בג'באליה בצפון רצועת עזה. בוגר תיכון בן גוריון בעיר, התגורר בכפר גנים ג'. ראש העיר רמי גרינברג ספד לו: "בצער רב התבשרנו על נפילתו של הגיבור ברק ז"ל. הוא היה תושב שכונת כפר גנים ג', סיים את לימודיו בשנת 2020 בתיכון בן גוריון. אובדן קשה נוסף של גיבור, בן עירינו, שהקריב את חייו למעננו ולמען ביטחון ישראל. אנו תקווה שנהיה ראויים לקורבן של ברק ז"ל ושל הגיבורים הרבים שחרפו את נפשם בכל החזיתות".

סמל עידו בן צבי, בן 21, מקיבוץ שמרת

לוחם שריון וחניך בקורס מפקדי טנקים בגדוד 196, הותיר אחריו זוג הורים, עמיר ושרון, ו-2 אחים. יובא למנוחות מחר (ראשון) שעה 15:00 בקיבוצו. עידו הוא בנו של עמיר בן צבי, בן כיתתה של ליאת בנין אצילי, גם היא בת הקיבוץ, שנחטפה מקיבוץ ניר עוז יחד עם בעלה אביב אצילי ז"ל, שנרצח בידי חמאס וגופתו עדיין מוחזקת בשבי החמאס.

״עידו היה חניך בקן השומר הצעיר בשמרת. אחותו נעמה מדריכה בקן סיפרה עליו: "עידו הוא אחד החניכים הכי זכורים לי כרכזת אזור. כזה שאני והקומונרים לא הפסקנו לדבר עליו. כזה שנכנס ללב מהר מאד, יש לנו אותו שם משפחה אז ישר היה לנו על מה לדבר. יש חניכים שמאירים את החדר, כל פעם שפוגשים אותם. עידו היה בהחלט אחד כזה. חיוך כובש, השומרית תמיד ישבה עליו בול, והוא הפך את להיות חניך בתנועה לדבר הכי מגניב שאפשר לעשות. הוא היה פלא".

סמל הלל אליהו עובדיה, בן 22, מירושלים

הלל היה לוחם שריון וחניך בקורס מפקדי טנקים בגדוד 196. רבני ותלמידי הישיבה הקדם צבאית ברוכין ספדו לתלמיד הישיבה הלל ז"ל, וכתבו עליו: "עלם החמד, עדין הנפש ובעל לב זהב. תלמיד חכם אמיתי. התגייס יחד עם החבורה הנפלאה בסוף שיעור ג'". בסרטון שהגיע לידי חדשות 12 נראה הלל מלווה את חברו ארי שפיץ שנפצע אנושבפיצוץ בניין ממולכד בעזה. יחד עם חברים נוספים הוא צעד לצד מיטתו בליווי כלי נגינה ומחיאות כפיים, במטרה לרומם את רוחו.