מבצע "ימי תשובה": בטהרן מבינים את היתרון שהשיגה ישראל, ועשויים להמתין לתוצאות הבחירות בארה"ב

איראן פועלת מזה עשורים לפגוע בישראל, מתוך שאיפה להחלישה ולהפעיל עליה לחצים דרך רשת של ארגוני פרוקסי שמקיפים את גבולותיה, דוגמת חמאס, חיזבאללה ומיליציות שיעיות בעיראק ובתימן.

במקביל, התמקדותה בתכנית הגרעין נתפסת כקלף מנצח עבורה, כזה שישנה את מאזן הכוחות האזורי. אולם, התערבותו של יחיא סינוואר ומעשיו הציתו עימות שונה מכפי שתכננו בטהרן: במקום מלחמה מבוקרת, ישראל מגיבה בעוצמה רבה, כולל תקיפות רחבות המכוונות לפגוע ישירות במוקדי הכוח הצבאי של איראן ובתדמית משטרה.

מנקודת המבט של ישראל, זוהי הזדמנות משמעותית לשנות את מאזן ההרתעה ולערער את אחיזת איראן. המהלך מהווה חלק מתכלית אסטרטגית שמטרתה לעכב או אף לסכל את תכנית הגרעין האיראנית. עם מאות מטוסים בשמי האזור, ישראל פוגעת במגוון יעדים שמשמשים את התשתית הצבאית של איראן – גם אם אלו לא כוללים את אתרי הגרעין עצמם, המכה המשולבת לערוצי השפעתה מחלישה אותה.

אני מעריך כי האיראנים, שחקני שחמט מיומנים, מבינים היטב את היתרון שישראל השיגה כעת. במצב זה, הסיכוי שאיראן תנסה לשמר את התוצאה הנוכחית גדל, כדי למנוע פער נוסף שאותו תוכל ישראל לנצל.

הסבלנות האסטרטגית שלהם עשויה להניעם להמתין לשינוי בממשל האמריקני בבחירות 2024, מתוך תקווה שממשל סלחני יותר יאפשר להם להמשיך בתכניתם ללא הפרעה. לעומת זאת, ממשל קשוח יציב מגבלות קשות יותר, גם אם לא יוביל בהכרח להשבתה מוחלטת של פרויקט הגרעין. כך, האיראנים עשויים להמתין על "לוח השחמט" האזורי עד לשנת 2040 כפי שתכננו מלכתחילה, או עד שתיווצר הזדמנות פוליטית מתאימה.

אולם ישנו גם תרחיש אחר – שבו תחושת ההשפלה והאמוציות הגוברות ידחפו את האיראנים לנקוט בפעולה התקפית מהירה, אולי דרך מתקפת טילים נוספת על ישראל. אם תרחיש זה יתממש סמוך לבחירות בארה"ב או מייד אחריהן, ישראל תוכל לנצל את המומנטום לביצוע תקיפות ממוקדות הרבה יותר בפרויקט הגרעין האיראני.

ניתן להניח כי הלילה האחרון הדגיש לאיראנים את עוצמתה של ישראל ואת יכולתה לפעול באין-מפריע באזורים רגישים במזרח התיכון ולעשות בשמיה כבתוך שלה. לוּ לא היה הממשל האמריקני כופה הגבלות דיפלומטיות וצבאיות על ראש ממשלת ישראל, ייתכן שכבר הבוקר היו נראים סימני נסיגה בתכנית הגרעין האיראנית. גם האיראנים מבינים היטב את המסר הזה. אני מניח כי שיקוליהם עשויים להוביל להמשך ההמתנה – אבל מקווה שההשפלה תשלח אותם לנקיטת סיכון נוסף.

הכותב הוא עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, לשעבר בכיר בשב"כ