פרדוקס ההגנה: אנחנו מפתחים יכולות משופרות ואויבינו מוצאים דרכים יצירתיות להסלמה

במבצע עמוד ענן, חמאס סיים את סבב ההסלמה הקצר, שנפתח בעקבות חיסולו של רמטכ"ל הארגון אחמד ג'עברי, בירי לתל אביב בהיקפים של כ־20 רקטות במטח. מבצע צוק איתן, שהחל שבועות לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בגוש עציון, התחיל במטח פתיחה של כ־30 רקטות לעבר אשדוד, ובמהלך המבצע הורחב הירי לדימונה ולירושלים (לצד ירי על גוש דן, כמובן, שכבר הפך לדבר שבשגרה). מבצע שומר החומות החל במטח לעבר ירושלים, ובמהלך 11 ימי הלחימה שוגרו בכל יום מטחים של 80 רקטות ויותר. את היקפי השיגורים במלחמת חרבות ברזל כולנו רואים.

נקפוץ לזירה אחרת, איראן. זו חצתה את "מחסום הפעם הראשונה" בליל 14 באפריל, ושיגרה לישראל יותר מ־300 פריטי חימוש, ובהם 110 טילים בליסטיים, שרובם המוחלט (90%-85%) סוכל על ידי ישראל ומיעוטם על ידי צבא ארה"ב. בפעם השנייה, ב־1 באוקטובר, כתגובה לחיסולם של הנייה ונסראללה ועוד חשבונות פתוחים, איראן שיגרה במטח אחד 181 טילים בליסטיים, בתרחיש מאתגר ומורכב יותר.

במגרש אחר, במרוצת השנים ישראל ניסתה באופן שיטתי לסגור את גבולותיה ולמנוע את חדירתם. מול האיום הקרקעי נבנו גדרות ומכשולים, שאילצו את האויב למצוא דרך לעבור את הגדרות - והוא פנה למנהרות. האיום של ירי תלול מסלול נענה בפיתוח של מערכת כיפת ברזל, וכשזו סיכלה פעם אחר פעם בשיעורי יירוט גבוהים ביותר - אויבינו פנו לממד אווירי חדש, בדמות רחפנים וכטב"מים.

פרדוקס ההגנה מייצר מציאות שבה ישראל מקדמת יכולות להתמודד עם אויביה ועם מתודות האיומים, מעודדת את אותם אויבים למצוא דרכים יצירתיות לעקוף את חומת הברזל ההגנתית, ודוחקת אותם למצוא פתרונות שמפתיעים בכל פעם מחדש. נוסף על כך, אויבינו מסלימים ומעצימים את האיומים מתוך כוונה לעקוף ולאתגר את אותה חומת הגנה - ולא משנה אם הם מנסים לחפור מנהרות עמוקות יותר כדי לעקוף את המכשול התת-קרקעי שנבנה, מגדילים את היקף המטחים מבודדים למאות כדי לאתגר את מערכות ההגנה האווירית, או עוברים לאיום בצורת רחפנים וכטב"מים - וראינו במלחמה הנוכחית איך האיום תפס את ישראל לא מוכנה באופן מספק.

בימים האחרונים, הפרסום של "מסמכי סינוואר", מלמד כי מנהיג ארגון הטרור תכנן את הפלישה הקרקעית בסתיו 2022. מתוך המסמכים עולה כי הסברו לפטרון האיראני היה שהוא חושש שצה"ל יקלוט יכולת הגנה אווירית חדשה, שתשבש ותסכל את יכולותיו. אין ספק שהוא מתכוון ליכולת הלייזר ולהתמודדותה עם איומים תלולי מסלול וקצרי טווח. אז אם היה לנו ספק כיצד יכולות ההגנה מתעלות את האויב למציאה של פתרונות התקפיים אחרים - קיבלנו הוכחה נוספת.

אין לנו את הפריבילגיה לא להתמודד ולתת מענה, אך באותה הנשימה אנו צריכים להיות מספיק גמישים ומהירי תגובה כדי להבין ולהבחין שאנו דוחקים את האויבים שלנו לעבור ולהשתמש במתודות חדשות.

בבחינת תגובות ומהלכים צבאיים, תמיד נכון לשקול את היכולות ואת תגובות הצד שמנגד, אך גם את מגבלות הכוח בהתקפה ובהגנה. במרוץ הלמידה ובתחרות החימוש, אנו צריכים להיות תמיד צעד אחד לפני אויבינו. לשאול עצמנו מה יהיה הצעד הבא או הכיוון הבא שאליו אנו מתעלים את האויב בהצבת חומות הגנה.

תא"ל (מיל') חיימוביץ הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי