מפקד החטיבה האידיאלי והאמיץ שתמיד חתר למגע

למפקד חטיבה 401, אחסאן דקסה היקר האחד והיחיד, "הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים".  היית  דמות מופת, קצין שריון מצטיין, עילוי מבצעי בכל קנה מידה. הגשמת בעיני את קצין השריון האידיאלי: בקיא בהפעלת המכונה המשוריינת ואיתן גם כלוחם ומפקד בלחימה רגלית על פני האדמה, שבה פעלת בתעוזה ובתבונה כקצין חי"ר מקצועי. ייצגת בדמותך קצין דרוזי גאה בעדתו ומורשתה, המעורב כבן הארץ בכל נימי הישראליות. עם השנים  היית למנהיג צבאי וערכי, מגדולי בניה של האומה הישראלית המתחדשת.

תמיד חתרת למגע מול אויב במלוא עוצמתך האישית, תכונה זו בלטה בהצטיינותה כבר בהיותך מ"פ במלחמת לבנון השנייה.  במקביל להנהגתך האמיצה בשדה הקרב, ידעת היטב "לחתור למגע", גם מול מפקדיך לרתום אותם לנקודת מבטך הבוטחת. עשית זאת בהצלחה מעוררת השתאות גם מול הרמטכ"ל. הייתה בך הארת פנים ומבט מלא חן וענווה שבכוחם היה לחדור אל פקודיך ומפקדיך. בכולם הותרת רושם בלתי נשכח.

כך היכרתיך מתוך יוזמתך, בחתירה הזו הייחודית לך ליצירת קשר ומגע. אתה יצרת את הקשר ואת הרצון להתבונן יחד וללמוד, כך היית לי בן ותלמיד אהוב. ככה פשוט הזמנת את עצמך לחברות גדולה, בהודעה: "הבטחתי שאציק לך, אחסאן, מח"ט 474" וכך גם שנה אחר כך כתבת: "נמשיך להציק לך תמיד".

בתהליך הזה, בפגישות של שיחות נפש ומבט מקצועי בוחן, למדתי ממך, אחסאן יקירי, אולי יותר ממה שהענקתי לך. 

כשפרצה המלחמה אחסאן בדיוק התחיל שנה חדשה כתלמיד במכללה לביטחון לאומי. היו לו תכניות גדולות לאותה שנה, אבל כבר בשבעה לאוקטובר הצטרף ללחימה ביישובי עוטף עזה כלוחם חי"ר יעיל ואמיץ.

בתוך זמן קצר מיוזמתו, גילה את חיוניותו הייחודית בתחקור שבויי הנוחבה. כדובר ערבית וכמפקד מבצעי ידע לחלץ מהם מידע קריטי בחשיבותו לתכנון מהלכי התמרון. עם כניסת אוגדה 36 ללחימה בעומק עזה, ובית החולים שיפא ליווה את חפ"ק מפקד האוגדה ותרומתו בחיבור מבצעי של מידע מחקירות השבויים אל פעולת הכוחות בחזית הלחימה, הייתה בעלת ערך בלתי ניתן לתיאור.

כששוחחנו בחודש התמרון הראשון, אחסאן דאג שאצור קשר עם מח"ט 7 ואתן לו כמה מילות עידוד והערכה. הוא אמר בפשטות: "הוא זקוק לזה". כולם ידעו שאחסאן חלם לקבל את הפיקוד על חטיבה 7 בה גדל והתפתח. את הידיעה שנבחר לכך קצין אחר קיבל בהשלמה ובאצילות אופיינית.

כשקיבל את הפיקוד על חטיבה 401  תוך כדי הלחימה ברפיח, היה גאה ושמח על הזכות להובלת החטיבה להישגים נוספים בהמשך הלחימה. הוא היה חדור הערכה  להישגיה מעוררי ההשראה של חטיבה 401 בהובלת התמרון לעזה ולרפיח ולקח את החטיבה למעלה נוספת של רמת ביצוע חסרת תקדים.

לברכתי אליו לראש השנה השיב לי: "תקופה קשוחה אבל סופר חשובה...". 

אני מצדיע לך באהבה, בהערכה ובכאב גדול - הרי  נכונו לך עוד משימות רבות בצה"ל... האובדן משמעותי, קשה מנשוא. מורשת גבורתך תעצב לעתיד דורות של מפקדים וחיילים.