אחרי חיסול סינוואר: האתגר בקידום עסקת חטופים

מעט מאוד רגעים בשנה הארורה הזאת גרמו לפרץ של שמחה, כמו הרגע שבו נודע אתמול כי יחיא סינוואר חוסל בעזה. המוח השטני מאחורי הטבח של ה-7 באוקטובר, האיש שאחראי לרצח של 1,200 ישראלים בשבת השחורה, לחטיפתם של יותר מ-250 אזרחים וחיילים, למעשי זוועה, לאונס ושריפת בתים וביזה המונית, הארכי-אויב הזה שנמצא גבוה בצמרת השונאים והשנואים של ישראל והיהודים לדורותיהם פגש את הגורל הראוי לו בראשיתו של חג הסוכות, אותו החג שסינוואר חילל לפני שנה.

עוד כתבות בנושא

• הטנק ירה, לוחמים איתרו גופה שדומה לסינוואר: מה שניתן לספר

• הבדיקה הוכיחה: השיניים מהגופה ברפיח - של סינוואר

• חיסול סינוואר: בארגוני הטרור פיזרו רמזים, בסעודיה עקצו את חמאס

ואחרי פרץ השמחה המובן הזה, הגיעה הדאגה המובנת לא פחות לגורלם של החטופים. מי יודע מה קורה להם עכשיו, מרגע שלמי שמחזיקים בהם נודע שמפקדם הנערץ חוסל. האם ניתנה להם הוראה לפגוע בחטופים? האם יש מי שבכלל נותן הוראות כרגע בעזה? האם יש לישראל די מידע על מצבם או גורלם של החטופים, ועל מי שמחזיקים בהם? והאם היא יכולה לפתות בדרך כלשהי את מי שמחזיקים בחטופים לשמור עליהם, או למסור אותם, תמורת הבטחה לחסינות או מענק כספי או שניהם גם יחד?

הרבה מאוד שאלות שנותרות בינתיים ללא מענה. אלא שבניגוד לסוגיות אחרות, כמו עתיד החמאס והנהגתו ועתיד הרצועה ותושביה, לעניינם של החטופים אין זמן. ברור כבר שהם מתים בשבי, והסיטואציה שהשתנתה באופן יסודי אתמול בוודאי שלא מיטיבה עימם. ולכן על ישראל לממש את השבתם הביתה – למי ששכח: מטרת המלחמה המרכזית – בטרם תיגרר שוב לעניינים אחרים ולגזרות אחרות.

זאת משימה מורכבת שבעתיים כעת, משום שכלל לא ברור עם מי מדברים בחמאס. סינוואר היה המפקד הכל-יכול ברצועה, אבל גם ראש הזרוע המדינית של הארגון. בהיעדרו אין כתובת בעזה, ואין כתובת בקטאר. ועדיין, על ישראל לחפש כתובת חליפית – בעזה או בקטאר או בכל מקום אחר – ולהיות יצירתית וגם נדיבה בהצעות שתציע במטרה להביא לפתרון מהיר את הבעיה הגדולה והכאובה מכולן.

חיסולו של סינוואר מחייב את ישראל גם לומר ברצינות לעצמה (ולעולם) מה היא מתכוונת לעשות בעזה בעתיד. עד אתמול היא יכלה לטעון בשם המרדף אחר סינוואר שהמלחמה לא נגמרה, כי מי שיזם אותה עדיין חי. כעת המצב השתנה: מחבלים אמנם יישארו בעזה – בחלקם בכירים ובראשם אחיו של סינוואר, מוחמד, שעשוי לנסות לרשת אותו – אבל ניתן יהיה לקדם פתרון רחב יותר שיציב אלטרנטיבה שלטונית ברורה בהיעדרו של האיש שאחז ברצועה בגרונה והביא עליה את אסונה.

המערכה רחוקה מהכרעה

ישראל לא צריכה לחכות להצעות זרות לפתרון כזה. העולם מתנכר לה כעת, ועשוי לנסות לכפות עליה פתרונות שיהיו פחות נוחים עבורה. היא בוודאי שלא צריכה לשעות לפלג הקיצוני בממשלתה, שסבור שמדובר בשעת כושר ליישב את עזה ביהודים. זה מתכון לאסון מכל בחינה, שבסופו גם יהפוך את ישראל למדינה מצורעת ומבודדת. במקום לשקוע בפנטזיות, על הממשלה לקדם ביוזמתה פתרון שיוביל להשבת החטופים, לסיום המלחמה ולהקמת ממשל חלופי בעזה, תוך שימור חופש פעולה ביטחוני מלא בידי ישראל.

מהלך כזה גם יאפשר לסיים את המלחמה בצפון. עד שהתקבלו החדשות על חיסולו של סינוואר עמדה ישראל לצאת מהחג באווירת נכאים, בעקבות מותם של 5 לוחמי סיירת גולני בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון. זאת היתה עדות נוספת ללחימה שמתנהלת בשטח, ולכך שהמערכה בלבנון רחוקה מהכרעה. גם בלבנון, כמו בעזה, טוב תעשה ישראל אם תסתפק ביעדים שהציבה לעצמה, ולא תתפתה לרעיונות שגדולים מכפי שביכולתה לממש.

וכל זה קורה כשברקע התקיפה המתקרבת של ישראל באיראן, בתגובה על מתקפת הטילים האיראנית על ישראל ב-1 באוקטובר. בימים האחרונים הושלמה פריסת מערכת התאאד האמריקנית להגנה מפני טילים, והסנכרון שלה עם מערך ההגנה של חיל האוויר יאפשר התמודדות טובה יותר עם תגובת-הנגד האיראנית הצפויה. סיום של חילופי המהלומות הצפוי הזה עם נזק מזערי יאפשר לצדדים להימנע מגלישה למערכה נרחבת, שאותה מנסים למנוע שלל גורמים בינלאומיים.

עד אז, נתונה ישראל במצב ביטחוני (ומדיני) סבוך בכל הגזרות, ועם איום נמשך לשיגור רקטות וכטב"מים לכל אזורי הארץ. סביר גם שיהיו רבים מבין תומכי החמאס ביהודה ושומרון שינסו לנקום על חיסולו של סינוואר, והימים הקרובים יהיו מתוחים ועמוסי פעילות ביטחונית.