"זו העוצמה שלנו": החטיבה שאיבדה לוחמים בשבת השחורה, מובילה כעת בצפון

בשבוע שעבר ב־7 באוקטובר היו הטנקים של חטיבה 7 בלחימה בדרום לבנון בקו הצופה אל מטולה. בשביל לוחמי החטיבה לא היה זה תאריך סמלי או כללי, חבריהם נפלו בקרבות מול המחבלים, שבעה מחיילי החטיבה עדיין חטופים ברצועה עזה.

"ציינו את 7 באוקטובר אל מול כפרי החזית, בתחושת שליחות וגאווה אדירה", אומר מפקד החטיבה, אלוף־משנה אלעד צורי, בראיון ל"ישראל היום". "עבור לוחמי החטיבה זה יום משמעותי מאוד, כמו לכל עם ישראל, יום שבו נכשלנו על הגנת התושבים. יש לנו עדיין שבעה חטופים מ־7 באוקטובר.

"מדובר ביום נורא, שבו נכשלנו במשימה הבסיסית ביותר שעליה אנחנו אמונים, אך לצד זאת ראיתי ביום הזה גבורת לוחמים ומפקדים. יש לנו בחטיבה טנקים שעצרו את שטף המחבלים במו ידיהם, רגליהם וזחליהם. הם נלחמו בחירוף נפש כדי להגן על המדינה שלנו. תסתכל על גדוד 77, שעשו כל שביכולתם לשנות את המצב, לצאת להתקפה ברצועה, להשמיד אלפי מחבלים ותשתיות, לצאת מתוך השבר הזה להתקפה. זו העוצמה של חטיבה 7. אנחנו עם שידע משברים, אך גם להשתקם מהם ולהיבנות".

התאמה לזירות שונות

הראיון נערך כשהלוחמים נמצאים בהפוגה קצרה בבסיס ברמת הגולן. צורי מציין כי כבר שנה שהלוחמים נמצאים בפעילות אינטנסיבית ברצועת עזה, וכעת, לאחר היערכות קצרה, מהירה ויעילה, התאימו את עצמם ללחימה בדרום לבנון. מדובר בשינוי משמעותי, מכיוון שהפעילות בצפון כוללת איום מרוחק הרבה יותר מעזה, ושיטות תמרון באמצעות הטנקים בהתבסס על הטופוגרפיה ההררית.

"המעבר לצפון דרש שינוי גדול, ועשינו אותו בצורה מהירה, חפוזה ומסודרת. אם בעזה נלחמנו בקרבות פנים אל פנים, בקרקע שטוחה ובמערכות מקומיות, בדרום לבנון אתה נלחם בצירים הרריים, באיומים ארוכי טווח".

צורי מכיר היטב את דרום לבנון. במלחמת לבנון השנייה נפגע הטנק שעליו פיקד, כמפקד פלוגה, מטיל נ"ט, במהלך כיבוש הכפר מארון א־ראס. צורי איבד את ראייתו מהירי, אך המשיך לפקד על הטנק, לירות אל מקורות האש ולחלץ אנשי צוות פגועים של טנק הסמוך לו. הוא התפנה לקבלת טיפול רפואי רק לאחר יומיים. על פועלו קיבל צל"ש אלוף.

חיזבאללה, אומר צורי, לא שקט על השמרים ונערך לקרבות. "הם שיפרו הרבה מערכים טקטיים במרחבי הלחימה והפיקו הרבה לקחים מהמלחמה בסוריה, אבל אנחנו מגיעים הפעם הרבה יותר טובים מאשר בלבנון השנייה. הצבא כבר כמה שנים טובות בונה את היכולות שלו לדבר הזה - זה נכון לחיל האוויר, להגנה אווירית, ליכולות תמרון, לכלי רק"מ עם מיגון איכותי, לאימונים ולמודיעין שנצבר".

ההישגים האסטרטגיים של צה"ל - חיסול הבכירים והפגיעה ביכולות ההתקפיות - משמעותיים ביותר. "הסברתי ללוחמים שמדובר בתהליך של פגיעה קשה בארגון הזה. לא מדובר בפגיעה טקטית. אמרתי להם: תדמיינו שאין מעליכם מג"ד, מח"ט, מפקד אוגדה ואלוף פיקוד, וכל האמל"ח שהחבאתם נפגע. לא מדובר רק בפגיעה מורלית, אלא גם ביכולת הפיזית להמשיך להילחם".

צורי נשאל באיזה מרחק לוחמיו פועלים מהגבול הישראלי. "הדיון כמה עמוק לא רלוונטי", הוא משיב. "השאלה היא מה ההישגים שאני רוצה. השאלה אינה אם אני יכול להגיע לליטני, אלא לשם מה. המשימות שהוטלו עלינו הן לפגוע בתשתיות בצורה כזו שתושב מטולה או זרעית יבין שמדינת ישראל עושה הכל כדי שהוא יוכל לחיות בבטחה, לגדל את ילדיו, לשלוח אותם לחוגים ולעבד את השדות. לחיות חיים נורמליים, חיי שגרה, במדינת ישראל".

להגן על היישובים

"המצב שבו כל כך הרבה אזרחים מפונים מהבתים שלהם הוא מצב בלתי נסבל לאורך זמן. כעת אנחנו עושים פעילות משלימה לפעולות הקודמות שראינו, כדי שהמערך ההתקפי של חיזבאללה לא יהיה קיים יותר. אנו פועלים בהתאם להכוונות מודיעיניות וניתוח שטח. הוטל עלינו לפגוע במרחבים שמאיימים על היישובים. תראה את המנהרה שהתגלתה, לא צריך לתמרן שלושה קילומטרים כדי לפגוע בה אלא 300 או 400 מטרים, ואת זה אנחנו עושים כעת. ברגע שחיזבאללה הצטרף ללחימה, היה לי ברור שאם לא נגיע בציר המדיני לעצירה שלהם – מתישהו נגיע לכאן. כעת אנחנו משלימים את המשימה".

אתם נפגשים באויב פנים אל פנים? ניהלתם קרבות?

"בקרב האחרון פגשנו אויב בדמות תצפיות נ"ט, אש ארטילרית על כוחותינו וכדומה, ופחות בקרבות פנים אל פנים. אנחנו מתאימים את עצמנו למשימה, משתדלים לשמור על משמעת מבצעית וטקטית: טנק שעומד במקום הנכון, שבו לא יכול כוון נ"ט לפגוע בו, או הימנעות משהייה בשטח השמדה מעבר למה שנדרש. צריך להיות חד, לנתח שטח כל הזמן".

צורי אומר כי לא הופתע ממצבורי האמל"ח שנמצאו בלבנון, אך כן מהעובדה שדה־פקטו הכפרים מסביב לישראל היו מתחמי לחימה ותו לא. "כפרי החזית שימשו כמתחמי לחימה של חיזבאללה. בכסות האזרחים, שמשמשים כמגן, הם בנו מתחם תשתיות. אתה מוצא בתוך בתים כניסות לעמדות שהייה, עמדות שניתן לבצע מהן ירי נ"ט. אנחנו עוסקים בפירוק המתחמים האלו, ובמקומות שאנחנו פוגשים מחבלים אנחנו הורגים אותם".

מחויבות לחטופים

למרות האתגרים, צורי מביע ביטחון ביכולות החטיבה וצה"ל: "בראייה מפוכחת, עם כל השינויים, אין דבר שיעצור את חטיבה 7 או כל חטיבה מתמרנת. האם יכולים להיות קרבות קשים? בוודאי, אבל אי אפשר לעצור אותנו".

חטיבה 7, שאיבדה 14 מלוחמיה ביום הראשון של המלחמה, ממשיכה להוביל את המאמץ הלחימתי בחזית הצפון. צורי מדגיש את המחויבות העמוקה של החטיבה להשבת החטופים: "יש לנו עדיין 101 חטופים בעזה, שבעה מהם מהחטיבה.

"ייקח זמן לצאת מהמשבר שבו אנחנו נמצאים, זה תהליך ארוך שלא ייגמר ברגע, ויש לנו הרבה חשבון נפש לעשות, אבל כרגע מה שצריך לעשות זה להילחם ולהחזיר את הביטחון לתושבי ישראל – לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים. יש לנו אחריות ערכית ומוסרית להשלים את פירוק חמאס, להשיב את החטופים ואת הביטחון למדינה.

"יש לנו לוחמים מדהימים ומפקדים מצוינים, דור מיוחד מאוד שמבין את גודל השעה ומוכן להילחם למען עם ישראל", מסכם צורי. "יש לי לוחמים בפלוגות שחבריהם עדיין חטופים בעזה, והם ממשיכים להילחם בכל הכוח. יום־יום, שעה־שעה, בתנאים לא קלים, כי הם מבינים את גודל השעה והאחריות שיש לנו".