באוצר מתכננים: פגיעה בתנאי אנשי הקבע

בזמן שמדינת ישראל לא מגייסת חרדים, והעומס על אנשי המילואים ואנשי הקבע כבד מנשוא, משרד האוצר הפיץ בימים האחרונים טיוטת הצעה שפוגעת באופן קשה בשכרם של אנשי הקבע, כחלק מחוק ההסדרים לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2025.

הפגיעה הקשה שמנסה האוצר להשית בתנאי השירות של אנשי הקבע מגיעה בשנה שבה רובם בקושי רואים את ביתם ומשפחתם, חלקם מסכנים את חייהם בלחימה, וגם כך הצבא מתקשה מאוד להשאיר אנשים בשירות.

בין ההטבות שיבוטלו – ביטול זקיפת המס על רכב צמוד ובפועל – הגדלת המס שעליהם לשלם והקטנת הנטו, הפחתת חופשת הפרישה עד לביטול מלא בשנת 2028, ביטול הטבות הנופשים המשפחתיים המסובסדים לאנשי הקבע ומשפחותיהם, ביטול פטור ממס על מענקי פרישה, קיזוז פנסיות, הפחתת זכויות בהטבות הסתגלות, שינוי תנאי מענקי פרישה – כך שהם יחשבו כהכנסה החייבת במס, ועוד .למעשה, מדובר בפגיעה של לפחות כמה אלפי שקלים בחודש במשכורתו של כל איש קבע ומשרת בכוחות הביטחון, כמו גם בתנאי הפרישה שלהם.

ראש מטה אגף כוח האדם בצה"ל, תא"ל יורם כנפו, הפיץ איגרת למשרתי הקבע, ובה כתב להם כי ההצעה הופצה על-ידי משרד האוצר "באופן חד צדדי וללא כל תיאום איתנו". לדבריו, טיוטת ההצעה כוללת שינויים בתנאי השכר וההעסקה של משרתי צה"ל ויתר המשרתים בכוחות הביטחון. "הצעה זו מנוגדת לסיכום שחתמנו עם משרד האוצר, ולתהליך המקצועי המשותף שקיימנו עימם לאורך השנתיים האחרונות". עוד קבע תא"ל כנפו באיגרת ששלח למשרתים: "חשוב לי להבהיר שאנו מתנגדים נחרצות להצעה ופועלים להורידה מסדר היום, ונמשיך להתנגד לכל הצעה שתפגע בזכויות המשרתים".

"מקבלים יחס מובן מאליו"

ערב המלחמה חשפנו ב"ישראל היום" כי במהלך שנת 2022 נרשמה מגמה של בריחת אנשי הקבע משירות. לא פחות מ-613 עזבו את הצבא במהלך אותה שנה, בשל השכר הלא מתגמל, שעות העבודה המתמשכות, חוסר ההערכה הציבורי, מודל שירות הקבע שמכריח את הצבא לפטר אותם אלא אם מקבלים תקן מקצועי או מתקדמים לדרגת סא"ל, ועוד.

בחודש מרץ האחרון, פחות מחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, הביעו בצה"ל חשש מפני התגברות המגמה של עזיבת אנשי הקבע את השירות הצבאי. כבר אז גבר השיח בקרב משרתי הקבע בנוגע לרצונם להשתחרר מהשירות נוכח העומס הבלתי נסבל. בין היתר זעמו רבים מהם על מה שהם טענו כחיבוק גדול שמקבלים המילואימניקים, בעוד שההערכה כלפי אנשי הקבע היא פחותה. רבים מהם התלוננו גם על כך שמשתלם יותר להיות מילואימניק - הן בשל השכר הגבוה יותר, האחריות הפחותה, והעובדה שהמילואימניקים מקבלים מדי פעם הפוגות, בעוד שאנשי הקבע עובדים מסביב לשעון ללא כל הפסקה.

ש', קצין המשרת 23 שנים בקבע, ומוצב כעת בתפקיד משמעותי בלחימה, אמר ל"ישראל היום": "אנשי הקבע עובדים לילות כימים כל הזמן, בין אם לוחמים ובין אם תומכי לחימה. רובנו מקבלים יחס מובן מאליו על שירות המדינה שמעולם לא היה מתגמל כספית, על אחת כמה וכמה בשנים האחרונות ובוודאי כעת בעת מלחמה בעצימות הגבוהה ביותר שידעה מדינתנו מאז הקמתה.

"על אף שאני משרת בתפקיד תומך לחימה, ראיתי את בני משפחתי שעות ספורות מאז האסון שפקד את מדינתנו והמלחמה שפרצה בעקבותיו", מספר ש'. "אנחנו, אנשי הקבע, בלחימה, תמיכת הלחימה ותפקידי המטה לא מתלוננים - זו משימתנו, זו אחריותנו ונמשיך במלחמה כל עוד לא הושגו מטרותיה וכל עוד לא שבו החטופים לחיק משפחותיהם. בחרנו במקצוע זה אך אין זה אומר ששירות המדינה הוא מובן מאליו ואין לקחת אותו ככזה".

"יש בריחת מוחות לטובת המגזר הפרטי והציבורי"

עוד סיפר ש' כי "ההתעסקות בהורדת השכר, לאחר שנים בהן לא מפסיקים לקצץ בזכויות השירות ובפנסיה בעת המלחמה, היא לא פחות ממביישת כל ח״כ וכל שר הבוחרים לדון בכך - בטח כשהקיצוץ אינו שוויוני בין כלל המגזרים באוכלוסייה. אנו נמצאים בשנים לא פשוטות בהן יש בריחת מוחות מצה״ל לטובת המגזר הפרטי והציבורי.

"גזרות האוצר החדשות לא משאירות ברירה לכלל אנשי הקבע, צעירים וותיקים אלא לוותר על משך שירותם כדי לדאוג לכלכלת ביתם. המדינה צריכה לדאוג את כלל המשרתים בכוחות הביטחון כשם שצריכה לדאוג לחינוך מיטבי לילדינו וסיוע לאזרחיה הותיקים. אם לא תהיה הסתכלות קדימה של הממשלה על הצבא מבחינת המשרתים בו וכיצד שומרים שימשיכו לשרת בו, לא ישארו משרתים בקבע. עם אידיאולוגיה מצילים מדינה אך לא הולכים למכולת".

ד׳, גמלאית צה"ל שהשתחררה מצה"ל לאחר 25 שנות שירות בדרגת רס"ן, אמרה: "צר לי לשבור סטיגמות, אך לאחר כמעט 25 שנות שירות בהן עבדתי ללא הרף מתוך בחירה אישית שלי לתת כל שביכולתי למדינה ואזרחיה, הפנסיה שלי עומדת על קרוב ל9000 שקלים בלבד. אנחנו לא מיליונרים, לא מהשירות בצה"ל ולא אחריו. אין איש קבע שלא נדרש לעבוד למחייתו גם לאחר השחרור או הפרישה.

"הגזירות הכלכליות של האוצר על הפנסיות שלנו הן לא נתפסות מבחינת אטימות. תחושתי כגמלאית היא שאם לא ידאגו לכלל אנשי הקבע ויטפלו במסלולי השירות שלהם, תוך מתן ביטחון כלכלי (לא התעשרות אלא קרקע יציבה ללא שינויים), לא יישארו אנשי קבע בצה"ל. יש לזכור שצה"ל לא נשען על שירות המילואים בלבד (שגם אותו אנו הגמלאים מתנדבים לעשות), הוא נשען על נשים וגברים המקדשים את חייהם למען המולדת".

אמיר שוצמן, מנכ"ל "צוות" – ארגון גמלאי צה"ל, התייחס להצעה אשר לדבריו לא פוגעת רק במשרתי הקבע ובגמלאי צה"ל. "אני מקווה שהנושא ירד מסדר היום. אנחנו ערים לכך שיש בחוק ההסדרים פגיעות קשות בתנאי ההעסקה של משרתי הקבע. אנחנו עובדים מנסים לייצר משהו בעניין מול מקבלי ההחלטות"

"אין שום כוונה לפגוע בלוחמים"

גורמים במשרד האוצר הגיבו בחריפות להאשמות על פגיעה בחיילים, וטוענים כי מדובר ב"שימוש ציני" בלוחמים ובאנשי הקבע. "זו בדיוק אותה התנהלות צינית ולא הגונה של צה"ל ומשרד הביטחון שעשו שימוש ציני בביטחון ישראל כדי להצדיק את הגדלות הרמטכ"ל השערוריתיות שחולקו לאורך השנים בניגוד לחוק וללא כל בקרה ופיקוח". לדבריהם, "אין שום כוונה לפגוע בלוחמים חלילה", אלא לתקן "עיוותים ופריווילגיות מפלות ובלתי חוקיות" שהתפתחו לאורך השנים במערכת הביטחון.

הגורמים הדגישו כי ההטבות המיועדות לביטול ניתנות לעובדים שאינם קשורים ללחימה. "אין שום סיבה בעולם שפקיד או מזכירה במשרד הביטחון יקבלו הטבות עודפות", הם טוענים, ומוסיפים כי מדובר בהפליה לרעה של עובדים אחרים במגזר הציבורי.

"מוטב שבצה"ל ובמערכת הביטחון יסתכלו בעיניים של מקבלי הקצבאות וכלל העובדים במשק ויסבירו להם למה בשעה שלהם מקצצים, בשמנת של העובדים שלהם לא נוגעים", אמרו והדגישו כי "לא יעלה על הדעת" שבזמן שרוב האזרחים נושאים בנטל המלחמה, תישאר קבוצה פריווילגית שתמשיך ליהנות מהטבות "חסרות הצדקה ופרופורציה".

מדובר צה"ל טרם נמסרה תגובה.