המעבר של ישראל להתקפה גרם לספק לחלחל לאמונה האסלאמית

הטבח בעוטף ופינוי יישובי הצפון הובילו את לוחמי הג'יהאד למסקנה שהגיעה שעתם להכריע את ישראל • העמידה האיתנה שלנו טרפה את הקלפים • ציפו שישראל לא תחזיק מעמד, שהלחצים מבית ומחוץ יכריעו אותה • ממש בנקודה הזו ישראל הפתיעה גם את עצמה

הפיצוצים בדאחייה אחרי תקיפת צה"ל. צילום: רשתות ערביות

המלחמה שפרצה אל חיינו לפני שנה הגיחה בהפתעה גמורה. התרחישים היו מוכרים ואף תורגלו בתרגילים המטכ"ליים. ובכל זאת המלחמה העירה את עם ישראל מתרדמת.

התקיפה בדאחייה בביירות | רשתות ערביות

בממד הצבאי, רעיון המלחמה של האויב הוצג בפומבי בנאום מפקד משמרות המהפכה האיראני חוסיין סלאמי, שכבר באוגוסט 2022 הדגיש בין היתר: "הפלשתינים מוכנים למאבק קרקעי. זו נקודת התורפה של ישראל. הטילים מצוינים להרתעה... אך הם לא משחררים את האדמות. יש להציב כוח רגלי על הקרקע, ולשחררה צעד אחרי צעד..."

בתיאור זה טמון יסוד רעיון המלחמה האזורית שאותה הגה ועיצב קאסם סולימני האיראני: בבניית "חגורת אש" וכוחות קומנדו מסביב למדינת ישראל. אבל מדינת ישראל, שהמשיכה לתפוס את איומי המלחמה במתכונת מלחמות המאה הקודמת, התקשתה לקלוט את משמעות האיום הקיומי החדש במתכונת שעוצבה בידי איראן.

גם בממד הרוחני־תרבותי מדינת ישראל נפגשה במוטיבציית מלחמה מסוג חדש.

מחבלי חיזבאללה שחוסלו בפיצוץ הביפרים בלבנון, צילום: רשתות ערביות

הנהגת חמאס בעזה, כ"אחים מוסלמים", יחד עם חיזבאללה כנושאי דגל ה"אל מוקאמה", בנו בשקידה את כוח הלחימה שלהם על השילוב האסלאמי הרדיקלי בין האינטרס הדתי, הפוליטי, האזרחי והצבאי. את הפיצול והשסע בחברה הישראלית שהתעצמו במהלך 2023 פירשו כאות משמיים על שעת רצון ופתיחת שערי שמיים המבשרת את שעת גאולתם.

חלומות דתיים ונבואות הביאו לאמונה כי הגיעה השעה לתחילת המלחמה הגדולה. בהלך הרוח הזה נקראה המלחמה על ידי חמאס: "מבול אל־אקצא".

עד שלהי חודש אוגוסט האחרון, למרות הפגיעה הקשה של צה"ל בחמאס, יכולה היתה ההנהגה האיראנית להמשיך להאמין כי התוכנית הגדולה להתשת מדינת ישראל עד קריסתה מתקדמת בכיוון הרצוי. זאת בזכות השילוב עם לחימת חיזבאללה בזירה הצפונית וההצלחה שנפלה בידי ארגון הטרור הלבנוני להביא לנטישת יישובי הצפון הישראליים באמצעות מלחמת התשה מתמשכת.

כוחות צה"ל בפעילות הקרקעית, צילום: דובר צה"ל

עם התפנית שחולל צה"ל בנטילת היוזמה ההתקפית בלבנון במהלך ספטמבר נבקעו סדקים בתוכנית האיראנית.

בעקבות היוזמה הישראלית התעוררו שאלות על מקור העוצמה של ישראל לשאת את המלחמה המתמשכת. במכון מחקר ערבי קבעו: "העמידה של ישראל במלחמה ארוכת טווח מצריכה בדיקה מחודשת להנחות היסוד בנוגע אליה". החוקרים ציפו שישראל לא תחזיק מעמד, שהלחצים מבית ומחוץ יכריעו אותה. ממש בנקודה הזו ישראל הפתיעה גם את עצמה, גם את הנחות היסוד שעמדו עשרות שנים בתפיסת הביטחון הישראלית בציפייתה למלחמה קצרה, שתאפשר ניצחון ושיבה מהירה אל שגרת המדינה הנורמלית.

פעילות קרקעית במרחב עיסא שבדרום העיר עזה, צילום: דובר צה"ל

בהיבט הזה, כוח העמידה הישראלי, ויכולתו המשתכללת של צה"ל למימוש הישגים מבצעיים חסרי תקדים, הצליחו לחולל ספק באמונה הדתית האסלאמית כי הגיעה שעתם. לחלחול הספק האמוני הזה יש תפקיד משמעותי בכינון התודעה האזורית על ממדי הניצחון הישראלי.

בהקשר הזה, המטרה הסמויה של מלחמה מרכזית היא להנחיל לנאמני האסלאם הג'יהאדי אכזבה קשה, מתוך ההכרה שגם הפעם לא זכו מריבון העולמים ל"עת רצון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר