על ישראל לנצל את ההזדמנות בלבנון - ולשנות את המזרח התיכון

ההישגיים המודיעיניים והמבצעים של צה"ל בשבועיים האחרונים הביאו את חיזבאללה לנקודת שפל זה עשורים רבים, כשהוא מתמודד בארבע חזיתות.

הראשונה היא אובדן הפיקוד והשליטה בכל הקשור להפעלת כוחות ולהוצאת משימות. שנית, הארגון השיעי מתמודד מול העם הלבנוני המגוון במרקמו העדתי־דתי מכל יתר העמים באזור. לראיה, החוקה במדינה בנויה על הסכם "טאיף" שבבסיסו חלוקת תפקידים לפי מפתח עדתי: דרוזים, נוצרים, סונים ושיעים: מה שהופך אותה לדמוקרטית וליברלית במידה מסוימת, אך לא־יציבה. 

הזירה השלישית היא העימות הצבאי עם ישראל, והרביעית היא מול איראן. לאורך שנים הפך חיזבאללה לזרוע הצבאית המובילה והארוכה של משטר האייתוללות. החל ממלחמת האזרחים בסוריה ועד אימוני החות'ים והמיליציות מעיראק אצל כוח רדואן. לאחר ההשקעה של עשרות מיליארדים בתשתית ובאמצעי לחימה, באיראן רואים בחודש אחד לנגד עיניהם כיצד מגדל הקלפים מתפורר, כמה הוא חדיר מודיעינית ופגיע מבצעית - וחוששים מאפקט דומינו ביתר שלוחות הפרוקסי שלהם באזור.

התמרון הקרקעי אמנם עשוי להיות מסמר נוסף בארון הקבורה של חיזבאללה, אך יש להיזהר משקיעה מחודשת בבוץ הלבנוני. עד כה תוצאות העימות הוכיחו שניתן לפרק מדינה או ארגון טרור כמעט רק באמצעות זרוע האוויר, הטכנולוגיה והמודיעין . בשל כך לישראל אסור להפסיק כעת את הלחץ הצבאי ובמקביל לנצל את ההזדמנות ולנסות להוביל להפיכה עממית־אזרחית לבנונית. זאת, בשיתוף עם וושינגטון וצרפת, כאשר גם הסעודים בוודאי ייתנו רוח גבית הדרושה למהלך במדינה.

אם נצליח בלבנון, ייתכן כי נראה אפקט דומה של הפיכה באיראן הסובלת ממצב כלכלי־פנימי־חברתי רעוע שהוא כר פורה להתקוממות ולשינוי.

אם כוחות הפרוקסי יתפרקו, תהיה הזדמנות לפגוע במשמרות המהפכה המגנים על המשטר מול איומים מבית ומחוץ.

אם העימות יגלוש לעימות אזורי, תהיה אפשרות לפגוע ביכולות הכלכליות של איראן ובשדות הנפט. לאחר חיסול נסראללה והשינוי הטקטוני באזור, על ישראל לחשוב איך היא ממצבת את עצמה מחדש כמעצמה אזורית, צבאית וכן מדינית.

במקביל למערכה יש לפעול בחדרים לגיבוש בריתות עם עמים במזה"ת המעוניינים לחבור לישראל, שכן בג'ונגל המזרח־תיכוני הכללים ברורים - הולכים עם החזק. עד היום היו אלה האיראנים - כעת זו ההזדמנות להחליפם.

ישראל מגיעה עם תמיכה אמריקנית־מערבית ועם עוגנים חשובים כמו מוחמד בן זאיד, נשיא האמירויות, שחתם על נורמליזציה ועמד במבחן כאשר ניצב לצידנו אחרי 7.10; ומנגד, נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי.

כך, לדוגמה, ניתן לחזק את הדרוזים והסונים בסוריה, שסובלים, לצד הנוצרים והכורדים ממשטר אסד ואיראן. כך גם ניתן לנסות  לבנות ברית נגד איראן יחד עם המיעוטים בלבנון ועם הסונים המתונים בעיראק. רה"מ נתניהו מצהיר בצדק שאיראן היא בעיה של כל העולם. ואכן, היא לא תרפה עד שתצליח במטרת־העל שלה - לבסס ולהפיץ את הדת השיעית ברחבי הגלובוס. אם עד כה העולם נרתע מעימות מולה, ראש החץ שישראל מובילה עשוי להקרין ביטחון ולכנס תחתיו בריתות והזדמנויות ברחבי המזרח התיכון. 

הכותב שימש בעבר המזכיר הצבאי של נשיאי המדינה שמעון פרס ורובי ריבלין